כמו שהיינו פעם מאת אבישג צ’רחי.

סקירה מאת אסתי פרץ.

 

אתחיל בגילוי נאות, אבישג חברה שלי. חברה טובה שאני מאוד אוהבת.

אבל הבטחתי לעצמי, וגם לה שזו תהיה סקירה כנה, ושאכתוב בדיוק את מה שאני חושבת.

אני כל כך שמחה שאהבתי, ולא התאכזבתי מכלום בספר הזה.

 

את הספר קניתי לפני כמה חודשים, אבל אני מאמינה בתזמון… ורק בשבוע האחרון הרגשתי שהספר קורא לי מהמדף.

ואז פתחתי את הדף הראשון…. וזהו, לא הצלחתי לסגור אותו כד שסיימתי!

 

נטלי אזולאי חוותה אכזבה מאביה, והיא סוגרת את עצמה בפני האהבה.

אבל אז מגיע תמיר אסולין, מפיל לבנה אחר לבנה בחומות הגבוהות שלה, וכשהוא מגיע למרכז הלב שלה, מקים איתה בית ובונה משפחה,

הוא זה שפוגע בה ובצורה הכי קשה שניתן לדמיין.

האם נטלי תמצא את הכוחות בתוכה לסלוח לתמיר?

האם הטעות של תמיר בכלל היא משהו שיכול להיסלח?

 

אני לא רוצה להרוס למי שלא קראה, אבל אציין שהדמויות כתובות בצורה מעולה!

אבישג גרמה לי להתחבר אליהן, ולהרגיש איתן הרבה ממה שעברו.

מצד אחד מצאתי את עצמי כואבת עם נטלי, מאוכזבת ובוכה איתה על כל מה שעובר עליה.

מצד שני כאב לי על תמיר, ולמרות שמבחינתי הטעות שעשה היא בלתי נסלחת – מצאתי את עצמי חושבת ״הלוואי שנטלי תיקח אותו חזרה״

 

לסיכום,

צחקתי, התרגשתי ואפילו בכיתי.

נהניתי מהספר כל כך, אהבתי את העובדה שהעלילה אינה כולה פרחים ולבבות, אלא מראה גם את הקשיים בחיים ואת ההתמודדות איתם.

אני ממש ממש ממליצה!

קריאה מהנה.

 

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה