יומני סקוטלנד מאת רבקה סאסי.

סקירה מאת יפעת ארניה.

דואט.

את חג השבועות שלי ביליתי עם גבריאלה ינאי, גבי ואלכס בדואט מדהים של הסופרת רבקה סאסי.

 

דואט שבו חוויתי חוויות רבות, אושר, שמחה , עצב, אכזבה וכעס אבל בעיקר התאהבתי בסיפורם המרתק של אלכס וגבי , בתיאורים המפורטים שנתנו לי לחוות את החוויה ולייחל לגור קצת באירלנד המפתה.

הסופרת כותבת בראשית דבריה קטע שהתחברתי אליו מאד:

“יש אנשים הנולדים נטועים במקומם, שייכים למן ולמקום, שורשיהם עמוקים, מכירים במקומם ובשייכותם.

תבנית נוף.

יש הנודדים, נוסעים ,טסים. ממקום למקום , מארץ לארץ, מאהבה לאהבה, אך יודעים שיש להם מקום לשוב אליו כשהם מתעייפים. מקום ששייך להם כשם שהם שייכים לו.

יש כאלה שהם אבודים ותלושים כעלים נידפים ברוח. ללא שורשים , ללא מקום…יש אנשים המוצאים לעצמם בית חדש….”.

ועל כך, כל הדואט מתבסס.

 

הסופרת מוצאת עצמה לא שייכת ותלושה לאחר גירושיה.

גבריאלה, טסה עם חברתה הטובה, רננה , ובעלה לסדנת אפייה בלונדון.

לאחר מספר ימים גבריאלה נוסעת לצפון, לכפר בסקוטלנד ושם מרגישה שהיא מיד שייכת.

אנשי הכפר מסבירים לה פנים והיא משתלבת בניהם במידית.

לרגע קט חשבתי שאני מגיעה לדואט מוכר בז’אנר… עם כל החוקים הידועים…

בהתחלה הזוג לא מסתדר, אחר כך מתאהבים….

יש משבר גדול ואז פתרון סוחף.

אז כן….בגדול, כל האלמנטים קיימים 

אבל הדרך בה הם שזורים בסיפור מאפשר הנאה אמיתית.

 

מדובר בספר רומנטי קליל שעוזר לשבור אפילו מחסום קריאה.

כתיבה רהוטה וקולחת.

נהנתי מאד.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן. 

 

 

 

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה