חולות נודדים מאת שרון צוהר.

סקירה מאת יפעת ארניה.

“כשעברנו לפה היינו רק ילדים, טיראן ואני עברנו ממושב בגוש קטיף.

לפני זה גרנו בסיני. עד הפינוי…..

כל החווה הייתה רק דיונות של חולות נודדים.

חולות נודדים הם מטבעם לא יציבים….

הם לא מתקבעים במקום אחד.

הם נודדים ממקום למקום עם זרם הים והרוח ועושים הרבה צרות…”

 

אני לא צריכה להכביר במילים,

שרון ידועה בכתיבתה המשובחת,

במשלב הלשוני הגבוה.

מדובר בעוד רומן ארצישראלי שלה,

מלא ברגש, איכות, עניין ואהבה גדולה,

כמו שרק שרון יודעת לרקוח.

זהו ספר על נתינה והקרבה,

על הישראלי היפה,

אבל גם על המכוער…

אז אמנם הספר יכול להיקרא כבודד,

ממש בלי שום בעיה.

אבל המלצה אישית ממני, 

גם מהסיבה שחלק מהדמויות מופיעות ב”אמת שבפנים“…

אבל בעיקר בזכות העובדה שזה עוד ספר שפשוט אסור לכם לפספס,

עשו לעצמכם טובה וקראו לפני את “האמת שבפנים”

על מה אני מדברת אתם כבר שואלים?!

אז הנה שנייה כבר מתחילים.

 

רוני שלנו בחורה נתניתית ממוצעת,

ספר פתוח….אבל מלא בסודות…

היא אמנם פשוטה כמו קו,

אבל גם קו, הכי פשוט שיהיה….

עשוי מאות נקודות קטנות ומסתוריות

היא מסוגרת, משתבללת,

די… תקועה בעברה.

מפגש גורלי עם זוג אנשים מדהים בהודו, 

גרם לה למצוא את הגאולה הפרטית שלה,

וכך מצאה עצמה מתגוררת בדרום, בקומונה נידחת,

רחוקה מכל סממני הציביליזציה והקדמה.

לכל אחד מהם שם יש סיפור חיים מאתגר.

הבדווים פושטים מידי לילה לחווה שלהם ולחוות נוספות בכל הנגב,

עושים נזקים וגונבים דברים.

אך דבר לא מרתיע אותם.

באחד הלילות,

כשמקס הכלב שלהם נבח בלי הפסקה

רוני יצאה לעזרתו ומצאה גופה עירומה של אדם…

בחור מסתורי וחבול כולו שנמצא בסכנת חיים.

נתנו לו לגסוס במדבר.

כדי שכולם יראו ויזהרו.

ממד סכנה מתלווה אליו.

ערפל של אי וודאות אופף אותו ואת הסיפור שלו.

מסתורין מתלווה אליו כצל עמוק לאן שהוא פונה.

הוא סרב להתפנות והם.. טיפלו בו במסירות.

כי המוטו שלהם בחווה הוא ‘חייה ותן לחיות’..

אתם בוודאי סקרנים כבר להבין מיהו…

אז גבירותיי ורבותיי זכרו את שמו טיראן

האח החתיך והמסוקס של צאלה מ’האמת שבפנים’.

בהחלט הסכנה בהתגלמותה,

אחד שנמצא במרדף אחר רוחות רפאים…

והיא…

ילדה טובה מהבית הטוב שמחפשת לשבור את המוסכמות,

הבחורה המקובעת שרוצה לשבור מסגרות…

או שאולי …לא למדה את הלקח שלה?

הם שניהם אנשים שבורחים…

כל אחד מסיבתו.

האם הם יפסיקו לברוח ויתמודדו כל אחד עם השדים שלו?

 

את השיר הזה אקדיש לאופיר, מלח הארץ, איש מדהים שהקים את חוות מור.

חווה לנערים שנזרקו ממסגרות חינוך או מבתיהם.

https://www.youtube.com/watch?v=pT8HOC-EhZk

 

זיכרו, 

אין כישלונות,

מכל דבר לומדים ומתפתחים.

צריך להחליף את המילה ‘כישלון’ בביטוי ‘התנסות שלאו דווקא הוגדרה כהצלחה’.

יש התנסויות שמצליחות ויש כאלה שלא,

אבל אם לא מנסים, בוודאי שאין סיכוי להצליח.

מה שחשוב זה לנסות עוד ועוד, עד שמצליחים.

אל תרחיקו מכם את האהובים שלכם.

האהבה היא הדבר היחיד שמרפא כאב.

היא מאפשרת לאדם להחלים ולהרגיש טוב שוב.

החיים קצרים מידי מכדי לחיות בפחדים.

תחיו את החיים,

תאהבו,

תנו לעצמכם להיפתח!

קחו לעצמכם את החופש מכל הדברים שאין לכם שום יכולת לשנות

אבל אתם חייבים לקבל.

ועשו לעצמכם טובה חברים,

את הספר הזה אתם ממש חייבים לקרוא!

זוהי המלצה בוערת במיוחד!

 

יפעת ארניה

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה