זר יפיפה מאת כריסטינה לורן.

סקירה מאת מלכה מזרחי.

“היקום הוא חתיכת בן זונה עם חוש הומור קורע.” – חחח יאללה כמה שזה נכון!

לפעמים אנחנו מתכננים את החיים שלנו בצורה כה מדויקת, מקבלים החלטות לשינוי ואז הדבר האחרון שאנחנו רוצים לראות, להרגיש, לחוש מופיע מול הפרצוף וכל שנותר זה להביט למעלה לשמיים ולומר “באמת?!” 

(לפחות זה מה שאני עושה חחח)

 

כריסטינה לורן – צמד הסופרות השובבות הללו לא מפסיקות להפתיע ומביאות לנו שוב עלילה לוהטת וסקסית.

 

שרה דילון – בת עשרים ושבע, בת למשפחה עשירה בעלת רשת כולבו מפורסמת, בעקבות פרידה מחבר בוגדני, עוזבת את שיקגו לטובת ניו יורק להיות ראש מחלקת כספים.

כמהה לשינוי, להתחיל מחדש.

“נגמר לי הכוח לחיים המושלמים מדיי שלי, לעבודה הצפויה מדיי שלי, למערכת היחסים נטולת האהבה שלי…ולכן עזבתי”

 

מקס סטלה – נולד בלידס, עבר לניו יורק לפני שש שנים, גאון בתחום ההון, “גם אני איש של מספרים”

פלייבוי -“תמיד מזיין איזו סלבריטי לוהטת או נסיכה עם קרן נאמנות. בכל שבוע תלוי לו ממתק בטעם אחר על הזרוע.”

בעל מבטא בריטי כבר ציינתי?

זר יפיפה! אויש נו גומות חן עושות את זה לגמרי.

 

בערב בילוי עם חברות, בדיוק ברגע ששרה מחליטה לא להתקרב שוב לגברים היא פוגשת בזר יפיפה(מקס) ומעיזה לעשות משהו שונה, פרוע.

אהבתי את הבוטות שלה, את העזות.

“כשאתה מחייך אליי ככה, אני רוצה לעלות עליך. ואלוהים יודע שעבר נצח מאז שטיפלו בי כמו שצריך…— כאילו, לעזאזל, תסתכל עליך.”

זה מדהים לראות את שרה כדמות מתפתחת

משקטה לפרועה, להשתייך שוב לעצמה, להיות שונה עם מישהו,להפתח,להתנסות ולהעז.

“אלוהים, הוא היה מנוול. אבל המנוול הכי שובב, מקסים… מרתיח שיש!”

לאחר מפגשים “מקריים” נוספים,

שרה מחליטה לעשות עם מקס הסכם של מפגש שבועי לאינטימיות מטורפת ללא מחוייבות.

“הוא לא נראה מופתע או שיפוטי בכלל כשהצגתי בפניו את התנאים שלי במשרד שלו. אפילו לא מצמץ כשאמרתי לו שאנחנו לא נקיים יחסי מין בשום מיטה.”

מקס מאתגר אותה, מצלם אותה ברגעים אינטימיים והיא בדרכה שלה מאתגרת אותו הוא מעולם לא נתקל בבחורה שמעוניינת רק בסקס, מישהי טובה שאוהבת דברים רעים.

“אני אוהב את זה בך. אני אוהב את הסתירה הפנימית בך, את המתיקות שלך.”

 

והמפגשים? חיכיתי יחד איתם למפגשים בימי שישי חחח.

מעולם לא חשבתי שקריאה מספר בספריה הציבורית יכולה להפוך למשהו כה סוער ואינטימי. OMG.

ומה זה הקטע עם ספות אדומות לאחרונה בספרים? בא לי לרוץ ולרכוש ספה אדומה נשבעת.

 

אהבתי לראות איך אט אט שכבות הפחד שעוטפות את שרה הופכות לביטחון ואת השינוי המתרחש במקס.

אבל מה קורה כשרוצים מעט יותר? יותר מפגשים? יותר מחוייבות? יותר זוגיות? מתרחשת אהבה.

“כרגע נתתי לך אורגזמה מטורפת ואת נראית קצת המומה, אבל הי! זה הכלל האידיוטי שלך!”

“בפעם הראשונה בחיי רציתי להיות היחיד של

מישהי.”

“את נראית כל כך לחוצה, שנראה לי שאת לא יודעת שאני מאוהב בך.”

“גם אני אוהבת אותך אבל אני מתה מפחד.”

 

כייף לפגוש דמויות מהספר הקודם את בנט, קלואי וכו, את הקשר שלהם למקס ושרה במיוחד להזכר בסצינת המדרגות בקומה השמונה עשרה.

וג’ורג’ המזכיר של שרה חתיכת דמות הורסת מצחוק.

“רק שתדעי שאני חושד, גברתי. חושד מאוד. את נראית כאילו התחתונים שלך בוערים כשראית אותו ביום שני.” 

 

ספר משעשע קליל וסקסי. מומלץ.

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה