זכוכית וחול מאת איילת סווטיצקי.

 

סקירה מאת לירז יצחקי.

זהו הספר הרביעי בסדרת תחרה וצבע ואינו יכול להיקרא כבודד!
הסקירה עלולה להכיל ספוילרים על הספרים הקודמים

זה לא סוד שאני מאוד אוהבת את ספריה של איילת,

כשהבנתי שזה הספר שזכיתי בו בהגרלה בדף שלה ועוד במודפס, אני נשבעת שכמעט התעלפתי,
ואז קמתי על הרגליים והתחלתי לרקוד.
טרילוגיית תחרה וצבע הייתה בין הראשונות שקראתי בז’אנר ועד היום אם מישהו ישאל אותי, אגיד לו שזו הטרילוגיה הכי טובה שקראתי אי פעם.
אז כמובן שלא יכולתי לחכות לעותק המודפס ואיך שיצא בדיגיטלי עזבתי הכל והתחלתי לקרוא.
קפצתי לתוך המשך המסע המטורף של טליה ובן, ועברתי חתיכת מסע בעצמי.

“השדים שלי רוקדים באפלה, מסתתרים בין הצללים, ממתינים בסבלנות עד שאטעה לחשוב שנעלמו לתמיד, מחכים שאעמוד על הרגליים כדי לחזור ולסחרר אותי במעגלים”

קצת רקע על הדמויות בקטנה (רוצו לקרוא את הספרים הקודמים!):

טליה בלום בת ה- 27 היא ישראלית שעזבה את הארץ (אפשר לומר ברחה) ועברה לגור בלונדון אצל אח שלה- דני ובן זוגו- ג’ון.
מתחת לאפו החלה להירקם מערכת יחסים בינה לבין הבוס של דני וחברו הטוב- בן סטורם.
הדרך לא הייתה פשוטה,
היו המון מהמורות.
היא סבלה המון והתמודדה עם קשיים רבים.
היא הצליחה למצוא מפלט בציור ובכתיבה,
גם בן היה שם בשבילה.
שנה אחרי, היא נשואה לו והם חובקים תינוקת מתוקה בשם ליאה.
היא מנהלת בלוג ומציירת,
יש לה גם עסק חדש עם שותפה.
כשברקע הפרעות האכילה והמאניה דפרסיה שמהם סבלה, השדים עדיין מסתתרים בין הצללים,
מחכים לרגע הנכון לצאת שוב החוצה.

“בכותונת חדשה או בטרנינג דהוי אני עדיין מפוחדת. ואני עדיין אוהבת. ואני עדיין מתפללת כל לילה, רגע לפני שהעיניים נעצמות, לשקט”

על העלילה:

השדים בהחלט יוצאים החוצה והסיפור של טליה ובן רק מתחיל.
לאחר לידתה של ליאה, טליה סובלת מדיכאון לאחר לידה.
היא נותנת לשדים שלה להשתלט על כל חלקה טובה שלה.
היא מרגישה שהיא מאבדת את עצמה כאימא, מאבדת את עצמה כרעיה,
מותירה את בן להתמודד עם הכול בעצמו.
בן כהרגלו נמצא שם תמיד,
תומך בטליה באש ובמים.
הוא כואב את כאבה ויעשה הכל עבורה,
אבל הוא מרגיש כל כך חסר אונים, מה שגורם לו לעשות את הטעות הגדולה של חייו,
טעות שיכולה לעלות לו בכל מה שהצליח לבנות.
למען האמת,
לא ידעתי מה לחשוב על מה שבן עשה,
ולראשונה הרגשתי קרועה בין טליה לבן.
אני כן יודעת שזה מה שאיילת ניסתה להשיג ורק על זה אני מורידה בפניה את הכובע.
אז מהי אותה טעות שעשה בן?
האם היא מוצדקת?
והאם טליה מצאה בעצמה את הכוחות לסלוח?

“את זאת שמדליקה ומכבה את האור על החיים שלי, טליה. כשאת חומקת לאפלה, את לוקחת איתי לשם אתך, ואני מרגיש את הכאב שלך שורף גם אותי”

אני חייבת להודות שדי חששתי לפני הקריאה.
שאלתי את עצמי איך עוד אפשר להתעלות על רכבת ההרים שכל כך אפיינה את הטרילוגיה,
מה כבר אפשר עוד להוסיף לסיפור של טליה ובן יותר ממה שכבר נכתב?
התבדיתי, משורה לשורה ומדף לדף נכנסתי לסערת רגשות מטורפת.
עברתי כל כך הרבה טלטלות במהלך הקריאה!
מצאתי את עצמי בוכה (שוב), מתעצבנת על טליה ובו בזמן גם מרחמת עליה, אוהבת את בן ויחד עם זאת כועסת עליו.

מבחינתי הספר נחלק לשניים,
כאשר בחלק הראשון ההתמודדות של טליה עם הדיכאון, עם השדים מעברה.
היא נתנה למחלה שלה להגדיר אותה,
היא נתנה לכל הסובבים אותה לקחת במקומה את ההחלטות על החיים שלה.
בחלק השני של הספר אנחנו מקבלים טליה חזקה יותר, כזו שלא הכרתי ואפילו לא ידעתי שקיימת בתוכה.
טליה אחרת שעומדת על שלה ולא נותנת לאף אחד לרמוס אותה.
זאת הטליה שהתאהבתי בה, ובגדול!

 

“הזכוכיות המודבקות לעולם יהיו כאלו שנשברו בעבר, אבל כשהן מולחמות יחד זו לזו, הן נראות בלתי שבירות”

הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטה של טליה בלבד.
רגשותיו ומחשבותיו של בן השתקפו מצוין דרך עיניה ולכן המחסור בנקודת מבטו לא פגמה לי ולו במעט בחוויית הקריאה.

אני חייבת לציין לשבח את הכתיבה המדהימה של איילת ואת עבודת העריכה שנעשתה כאן שהייתה בעיניי לא פחות ממופתית.

לסיכום:

בואו נדבר רגע על דיכאון לאחר לידה.
השינוי שבא עם הרחבת המשפחה מביא עימו הרבה שמחה ואושר, אבל לפעמים מתלווה אליו גם הרבה בלבול וקושי רגשי.
כ- 10% עד 15% מהנשים יסבלו מדיכאון אחרי לידה, אצל יולדות בגיל העשרה המספרים גבוהים עוד יותר- כ-30% מהנשים.
דיכאון אחרי לידה מוגדר כטווח של מצבים רגשיים שעשויים להתפתח בימים ובחודשים שלאחר הלידה.
לפעמים נשים בהיריון ולאחר לידה חוות עצב, פחד, כעס, או תסכול.
חשוב להבין ולהפנים שאלה תחושות טביעות שאינן מעידות על כישלון כאשה וכאם או על מחלת נפש, ושאף אחד לא ינסה לשכנע אתכן אחרת!
מי שקיימים אצלה סימנים אלה- חשוב שתפנה באופן מידי לקבלת עזרה רפואית!

אסיים עם שיר שהתנגן לי לכל אורך הקריאה וכל כך שיקף בעיניי את מערכת היחסים של טליה ובן:
https://youtu.be/uuZE_IRwLNI

5 כוכבים זה understatement לעומת מה שחשבתי עליו!

עצרו הכול ורוצו לקרוא!

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.  

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה