זיכרון אהוב מאת אבי גליינס.

סקירה מאת מור אסולין.

“זיכרון אוהב”, רק מהשם ידעתי שאני חייבת לקרוא אותו.

אהבתי נורא את הסדרה שתורגמה על רוזמרי ביץ’. עד היום אני מחכה לשאר הסדרה.

כשראיתי שיצא הספר “זיכרון לאוהב” לא הייתה מאושרת ממני.

 

אך כמו שאומרים, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.

אתחיל ואומר שהספר מאוד קליל וזורם לקריאה.

אנחנו נחשפים לסיפור אהבתם של בנם של ראש וקלייר, נייט פינלי ושל בליס יורק.

 

העלילה מכוונת להזדמנות שניה,

הזדמנות שבה זוג צעיר חווה את האהבה הראשונה שלו

האהבה שנגדעת בגלל סיבה כזו או אחרת.

במקביל כל אחד עובר שבע שנים בנפרד,

שבע שנים שבהם כל אחת  מן הדמויות נאחזת בזיכרון אחד, בקיץ מיוחד.

 

אתחיל ואומר שמאוד אהבתי את הקלילות של הקריאה,

אהבתי שהספר לא כתוב בצורה מרגשת ועמוקה.

אני אחרי ספר שפירק אותי ולכן “זיכרון אהוב” הגיע בול בזמן.

 

 

ל”זיכרון אהוב” ישנו פוטנציאל ענק להיות ספר מרגש במיוחד,

העלילה נוגעת בנושאים נורא רגישים, הנושאים נורא כואבים.

הדמויות עוברות תהפוכות רגשיות קשות ומשמחות,

לאורך הקריאה לא הרגשתי שהכתיבה מרגשת אותי,

הכתיבה של אבי גליינס בספר זה שונה, שונה מהסדרה הקודמת שלה.

הרגשתי שאני קוראת משהו שלא מצליח לגעת בי והתאכזבתי.

 

לסיכום,

אומר שריבוי הדמויות גרם לי לבלבול לא קטן במהלך הקריאה,

נייט ובליס לא התראו שבע שנים היה חסר לי הרגש בניהם ,התשוקה.

העריכה הייתה טובה למרות שהיו מעט שגיאות כתיב, אך זה לא פגע לי בקריאה עצמה.

נהנתי מהקלילות, נהנתי מזה שהסיפור זרם לי.

בזמן אחר אולי הייתי מאכזבת יותר.

 

ממליצה למי שמעוניין בספר קליל לחלוטין,

 

 ספר לנסיעה או אחרי ספר שהולך להכניס אתכן למחסום.

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה