הרמוני מאת אמה סקוט.

סקירה מאת יפעת ארניה.

 

“היה הייתה פעם להבה קטנה.

היא נולדה מתוך פתיל של נר ארוך וחיה שם בין אלף להבות אחרות.

העולם שלה היה מלא באור זהוב ובחמימות ובדברים טובים.

היא רקדה והבהבה והתאמנה כדי להתמתח הכי גבוה שאפשר.

והיא הייתה מאושרת…

עד ש…

רוח עזה נשבה וכיבתה את כל שאר הנרות.

הלהבה הקטנה נותרה לבדה בחושך ונאחזה בפתיל שלה ושרדה.”

 

אני יודעת שעוד מוקדם להצהיר אבל אני בהחלט מוכנה לקחת את הסיכון..

חברים, זה ספר השנה שלי!

זהו ספר שבו התאהבתי יותר ויותר מעמוד לעמוד.

ספר שחוויתי איתו קשת רחבה מאד של רגשות.

הייתי דרוכה עד לסופו.

מדובר בספר שהוא לא פחות משליחות.

יצירת מופת שלא אשכח עוד זמן רב.

זה סיפור על מישהי שלא אמרה לא,

אבל מעולם…לא אמרה…כן…

 

ווילו אן הולווי, חשבה שתוכל לחגוג את יום הולדת 17 כמו שרוב הנערות חוגגות.

היא הייתה תלמידה מצטיינת,

אהבה את ביה”ס, הייתה מצפה לכל יום לימודים.

רצתה להתקבל לאחד הקולג’ים היוקרתיים ביותר…

אף אחד לא הכין אותה לטראומת חייה.

לטראומה שגזלה ממנה את האוויר,

חנקה וכיבתה אותה.

X שפך סם למשקה שלה..

היא הפכה ללהבה הקטנה בחושך.

מוחה זכר רק הבזקים, אך נפשה…ידעה הכל…

היא הפכה למנותקת ורחוקה מכל מה שהייתה ומכל מה שקיוותה להיות.

מילים הפכו עבורה חסרות משמעות

את המילים החשובות ביותר,

נאלצה לשמור נעולות….

היא לא ישנה במיטתה מאז ליל המסיבה…

היא ישנה על הריצפה…וגם אז…לא הרבה..

ביעותי לילה איומים תקפו אותה באופן קבוע

והיא הייתה מתעוררת משותקת.

היא ברחה מעצמה, התבודדה…

אביה הנחית עליה מכה נוספת באמצע שנת הלימודים האחרונה שלה בביה”ס,

הוא הודיע שהיא תעזוב את כל מי שהכירה.

היות והוא הוצב במקום עבודה חדש.

הם עוברים לאינדיאנה לעיירה שנקראת הרמוני.

ווילו החליטה להתייחס אל המעבר כאל סיפור חדש

אבל אז היא הבינה כי כל עוד היא הדמות הראשית,

הסיפור המחריד שלה לא ישתנה

עד ש…

בבית הספר החדש פגשה בכיתתה בחור קשוח ומרדני.

אייזיק פירס, הוא אחד שמזכיר את ג’יימס דין בשילוב של הרני קאוויל.

אימו נפטרה כשהיה בן שמונה.

בעקבות מותה הוא לא דיבר חצי שנה,

עד שהמורה ביקשה ממנו להשתתף בהצגה ולומר מילים של מישהו אחר…

הוא גר בקרוואן עם אביו השיכור, השבור והמצחין.

אביו היה כבד משנים של מאבק ועוני, חורפים קשים, שברון לב ואלכוהול.

הוא היה רע…והרוע היה מתעורר בעיקר בלילה, הוא היה מיסטר הייד.

אייזיק עשה כמיטב יכולתו להתרחק ממנו עד שהוא איבד הכרה מרוב שתייה.

הוא משתוקק לחום אנושי ובעיקר לעזוב את הרמוני.

הרמוני הייתה בעבורו בית קברות.

הוא עבד בעבודות מזדמנות,

אחת מעבודותיו הייתה בתאטרון.

הוא היה “אדיפוס”, גיבור ההצגה בטרגדיה היוונית.

הוא קם לתחייה רק כשהיה על הבמה.

אביו היה מבזבז את כספו המועט על סיגריות ואלכוהול.

יום אחד, במקומו הקבוע בכיתה, ישבה נערה יפיפייה, עדינה ועגומה

לא מבחוץ, אלא מבפנים.

היא הייתה צעירה מידי, עשירה מידי, יותר מידי מה שהוא לא…

הוא היה עני מרוד כל חייו, יצא רק עם בנות גדולות.

הוא לא מדבר הרבה,

אלא אם הוא על הבמה…מופיע.

היא הייתה לכודה בתוך החורף האישי שלה.

אטומה בתוך קוביית קרח אדישה.

היא רצתה להיות ידידותית,

אבל לבביות.. הובילה לחברים…והם…יובילו לשיחות…

אלו תנאים חמימים ומסוכנים שגורמים למחסומי קרח להתמוסס

ואז…סודות איומים עלולים להישפך.

היא הלכה להצגה, כדי לצאת מהבית…כדי להיות נורמאלית…

שם ראתה את “אדיפוס”… הוא נתן מעצמו כל כך הרבה כל לילה על הבמה

כל כך הרבה זעם וחרטה.

זה היה אירוע מזכך…הוא נתן לכאב של “אדיפוס” להיות צינור לכאבו.

כשהודיעו על אודישנים למחזה “המלט”, ווילו החליטה לגשת.

היא הרגישה שהיא חייבת להפוך את הכלום…למשהו…לפני שתכבה…

היא מנסה למצוא את עצמה בתוך החשיכה.

אייזיק מגלם את “המלט” ואילו ווילו מגלמת את “אופליה”.

במציאות אביה של ווילו לא מוכן שתהיה בקשר עם בחור כמו אייזיק.

במחזה “אופלייה” מסיימת את פרשיית האהבים שלה עם “המלט” בהנחיית אביה

האם התערבב המחזה עם המציאות?

שניהם פוגשים אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים שממש הצילו את חייהם.

לשניהם הורים מזניחים..

אמנם הוריה של ויילו אמידים ומעמידים פנים שהם אכפתיים…

אך לרגע לא בחנו לעומק את השינוי הקיצוני בביתם

שניהם “מדברים” עם דמויות משמעותיות מעברם..

לאייזיק היה ברור שהוא עוזב.

הוא לא רצה ליצור קשרים, הוא רצה להתנתק…

אייזיק סיפר לה את סודותיו…

אבל סודותיה, לא יכולים להיות מסופרים…

במציאות המשחק אייזיק מצא את קולו

האם ווילו תצליח למצוא גם את קולה?

אומרים שכל דבר קורה מסיבה מסוימת..

אז..

למה אימו של אייזיק נפטרה?

למה ווילו הייתה צריכה לחוות את מה שקרה?

האם הכאב שלהם לא מספיק משמעותי?

יש דברים שקורים שהם…כמו הפסקת חשמל..

כאילו הנמיכו את הווליום לאפס…

מתי אייזיק ווילו יוכלו לחזור להיות מי שהיו?

האם זה יקרה אי פעם?

או שאין סיכוי..?

ב”המלט” בסוף כולם מתים אין סוף טוב..

מה יהיה עם אייזיק ווילו?

הרי במחזה, על הבמה, השחקנים מוגבלים לשורות הקיימות ולגורל של הדמות שכתב המחזאי..

אבל בחיים האמתיים?

האם הם יהיו חופשיים?

 

זהו ספר עם כל כך הרבה תובנות חזקות,

הרי לפעמים כל מה שבן אדם צריך..

כדי לעבור כל אתגר ולו הזוועתי ביותר..

הוא חום, חברות ו…בית.

לכל הנפגעים והנפגעות,

אתם ממש נורמליים!!

איקס הוא תופעת טבע חסרת לב,

זה פשע איום ונורא!

זאת לא אשמתכם!!

לפעמים לדבר זה כמו סלע כבד במורד הר.

בהתחלה זה נראה בלתי אפשרי, אבל ברגע שמתחילים,

זה נהיה יותר ויותר קל.

זכרו, הסליחה היא למען שלוות נפשו של הסולח ולא בשביל זה שנסלח.

כי כדי לקבל הזדמנות לאושר,

צריך לנקז את הרעל.

מחיר השתיקה גבוה מידי

לא רק לנתקפת אלא לכל נערה אחרת שאותו תוקף אולי תקף או יתקוף בעתיד.

כשעומדות מולכם האפשרויות של כן או לא,

תמיד תבחרו כן,

תחלמו בגדול, קחו סיכונים

ותאמינו.

לפעמים פשוט צריך אמונה

עשו למענכם, בשבילכם.

אף אחד לא יעשה את זה במקומכם

הכל תלוי בכם.

בוקטיק, עשיתן זאת שוב והפעם…בענק

המלצה רותחת

יפעת ארניה

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה