הקוברה של קסנדרה מאת אריאלה באום.

סקירה מאת יפעת ארניה.

 “…’ג’ק, אני צריך שתבטיח לי שאם יקרה לי משהו, אתה תדאג לקסי שלי’,

אמר לי לפתע כשהיינו לבד במשרד שלו.

דבריו הפתיעו אותי.

‘אנקונדה, לא יקרה לך כלום.

אני מבטיח שאגן על קסי גם אם אצטרך לשלם על כך בחיי.

אתם המשפחה היחידה שלי.

לא אתן לאיש לפגוע בכם’.

….’ג’ק, אני רוצה שאתה תהיה היורש שלי.

אני יודע שאתה מאוהב בקסי שלי, והיא בך.

אני רוצה שתבטיח לי גם שבעתיד קסנדרה תהיה אשתך’…”

עוד לפני שאריאלה פרסמה את הכריכה,

עוד לפני ההכרזה על המכירה המוקדמת..

כשהיא עוד הודיעה שהיא בתהליכי כתיבה…

היה לי ברור שאקרא את הספר.

מעבר לכך שאני אוהבת את כתיבתה של אריאלה

ואפילו קראתי את כל הספרים הקודמים שלה…

זה היה לי ברור.

בזכות העובדה שהיא לביאה אמיתית.

אחת שלוחמת.

אחת שמלמדת את כולנו,

שגם אם החיים מתהפכים לחלוטין…ברגע.

גם אם הולכים על חבל דק מאד…ועלולים להתרסק כל רגע…

גם אם לא יודעים מה יהיה מחר.. ומפחדים מאד…

יש תקווה,

יש חצי כוס מלאה!!!

אריאלה אהובה,

לפני הכל, אאחל לך בריאות איתנה ובעיקר להישאר פה איתנו לפחות עד גיל 120!

 

 

 

הספר הזה שונה לחלוטין ממה שהורגלנו עד כה בספריה של אריאלה.

מדובר ברומן מתח רומנטי,

זה סיפור על אהבה גדולה…

על ניצוצות, אכזבות, הצלחות, אבדות…על פשע

וגם על לא מעט ויתורים.

על נחשים ולטאות…

אבל לרגע שלא תיפלו למחשבה שמדובר פה בסיפורי אגדות.

 

קסנדרה, חיה את חייה במנוסה.

בכל יום שהתעוררה, ידעה שיבוא היום שהוא יופיע שוב..

הוא גבר מסוכן, הוא קוברה.

הוא קיבל את שמו בצדק.

הוא ירק ארס על אויביו והכניע אותם באכזריות.

כולם פחדו ממנו אבל היא הייתה טיפשה, היא לא פחדה ולכן

הוא הכניע אותה מהר מידי..

הכניע את ליבה.

הוא שבר אותה פעם אחר פעם,

גם כשהיה רחוק ממנה.

לקח לה זמן רב לבנות את עצמה מחדש.

היא לא תעמוד בזה שוב…

הוא לימד אותה לצוד את אויביה,

עוד לפני שהם צדים אותה.

ידיה כבר היו מוכתמות בדם בגללו.

הוא קעקע את שמו על עורה,

כדי שכולם ידעו שהיא רכושו.

היא יכלה להוריד אותו כשברחה…

אבל לא בטחה באיש.

היא ממש שנאה ואהבה אותו בו בזמן.

היא חששה שיגלה את סודה,

הסוד היה הדבר הטוב ביותר שקיבלה ממנו.

בעבר היו להם רגעי אהבה ואושר,

היא הרגישה בטוחה לידו.

היא ידעה שהוא ישמור עליה,

גם אביה ידע זאת.

הוא בטח בו כאילו היה בנו.

הוא ביקש ממנו לשמור עלייה מאויביו,

אך לרגע לא חשב שהוא האויב הגדול ביותר.

נשמתה בערה באש הגיהינום כאשר תשוקתה אליו גברה על יצר ההישרדות שלה.

עברו שנים מהפעם האחרונה בה התראו.

קוברה לא זקוק לאיש,

הוא מושך והיא נמשכת.

הוא שנא אותה כמו שאהב.

היא הייתה עקב אכילס שלו.

היא ברחה ביום שהיכה אותה.

היא ניצלה רגע אחד של חוסר תשומת לב של שומריה

ונעלמה כאילו בלעה אותה האדמה…

קוראים לו ג’ק, הוא לא רצה שתקרא לו בשמו האמיתי.

מבחינתו זה היה עבורו הבד האדום והיא המטדור המנופף בו.

היא הצטיינה בניגון על מיתרי עצביו.

הוא חייב להחזיר אותה בחזרה.

האם הוא יצליח????

 

לאורך כל הספר שזרה אריאלה באומנות רבה את תובנותיה הרבים

בעיקר את ההסתכלות על חצי הכוס המלאה,

את השקפתה על דימוי הגוף:

“..הסתכלתי בראי ובחנתי את המראה שלי, לא הייתי מרוצה כל כך.

בזמן שחליתי ירדתי במשקל….

לא אהבתי את המראה הכחוש שלי…

גבר צריך אישה ולא שק של עצמות…”

את העדפת האושר, החופש והשליטה על החיים מאשר לחיות בכלא…מזהב

לאורך הספר הוזכרו אגדות ילדים מפורסמות כמו היפייפיה הנרדמת, רפונזל ועוד

 

 

אסיים בתובנה אחת שהתחברתי אליה במיוחד,

אנחנו בוחרים אם החיים מכשילים או מחשלים אותנו…

מאחלת לכולנו לבחור בדרך הנכונה.

אני נהניתי מאד לכן אני גם ממליצה.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה