הסודות שהשארנו מאחור מאת קרי לונסדייל.

סקירה מאת נועה הולצר.

הסודות שהשארנו מאחור הוא הספר השני בדואט הסודות של קרי לונסדייל. קדם לו הספר הראשון בדואט: הסודות שהולכים איתנו.

 

אחרי שאהבתי מאד את הסודות שהולכים איתנו שמחתי להמשיך ולקרוא את המשך העלילה המסתעפת, והפעם מנקודת מבטו של ג’יימס דונאטו. אפתח באזהרה צפויה: הסקירה עלולה להכיל ספוילרים על עלילת הספר הראשון בדואט, ולכן אם עדיין לא קראתן אותו עצרו כאן. לאלה מכן שקראו – מוזמנות להמשיך לצלול לסקירה נטולת ספוילרים על עלילתו של הספר השני.

 

בספר הראשון הכירה לנו קרי לונסדייל שלוש דמויות, והדמות הראשית ומספרת הסיפור הייתה איימי טירני. הפעם הספר כולו מסופר מנקודת מבטו של ג’יימס, ארוסה של איימי מהספר הקודם, שהוכרז כמת לאחר נסיעה לא מוצלחת למקסיקו. בספר הקודם גילינו שג’יימס עדיין חי, אבל לא כג’יימס אלא כקרלוס. ג’יימס איבד את זיכרונו והתעורר בבית החולים מבלי לדעת מי הוא, ומבלי לזכור שום דבר מחייו הקודמים בקליפורניה. על מנת להגן עליו, יצר לו אחיו הגדול, תומס, זהות חדשה של אדם בשם קרלוס. קרלוס הוא אמן. יש לו גלריית אומנות שמציגה את הציורים שלו, והוא גם מלמד ציור. קרלוס הוא אלמן ויש לו שני בנים: חוליאן ומרקוס. חוליאן הוא בנה של ראקל, אשתו של קרלוס, ממערכת יחסים קודמת. הלידה של מרקוס, בנם המשותף של קרלוס וראקל, הסתבכה באופן טרגי והנסיבות הובילו לפטירתה של ראקל.

 

כשאיימי מגיעה למקסיקו ומאתרת את קרלוס, הוא מופתע לגלות שהוא אינו מי שחשב שהוא, ושומע לראשונה על חייו הקודמים כג’יימס. אבל קרלוס לא ממש רוצה לחזור ולהיות ג’יימס. לא רק משום שאינו זוכר אותו, אלא משום בני משפחתו של ג’יימס, שאינו סומך עליהם. לא על אחיו תומס, לא על אמו קלייר, ובוודאי שלא על פיל. לצערו ברור לו כי זיכרונו ישוב אליו במוקדם או במאוחר. אז הוא מחליט לכתוב יומן ובו הוא מתעד את כל קורותיו, בתקווה שג’יימס יקרא אותו והבלבול שלו יפחת.

 

בסופו של הספר הקודם זיכרונו של ג’יימס שב אליו. הפעם, למרות שג’יימס הוא המספר היחיד, יש לנו בעצם שני אנשים: ג’יימס בהווה שנכתב בגוף שלישי, וקרלוס בעבר שמספר בגוף ראשון. מאד אהבתי את הפרדת הגופים הזו, היא עזרה לי בתחילה לעשות את ההפרדה בין ג’יימס וקרלוס. כמו כן, אהבתי את בחירת הסופרת לספר דווקא את קרלוס בגוף ראשון, שהרי דמותו הייתה זמנית. למרות זאת הוא זכה לכבוד הראוי לו, שהרי במהלך שש השנים שהיה קרלוס, ג’יימס הקים משפחה, הוליד בן, התאלמן, יצר חברויות, והתקרב מאד לאחותה של אשתו המנוחה: נטליה. נטליה היא אחותה למחצה של ראקל, והיא האבן עליה נשען קרלוס לאחר מותה. היא עזרה לו עם שני ילדיו, ולמרות שהיא מתגוררת בהוואי, הגיעה פעמים רבות לבקר ולתמוך בו.

 

אחרי שהוא סוף סוף זוכר מי הוא באמת, מה יעשה כעת ג’יימס? הוא לא זוכר את ילדיו, הוא לא זוכר את נטליה, הוא לא זוכר את חייו במקסיקו ואינו רואה בה בית. כל מה שהוא רוצה זה לחזור לחייו הקודמים ולחזור לאיימי, אהבת חייו. ג’יימס מרגיש אבוד. איך הוא יתמודד עם המצב החדש? איך הוא יסתגל לשש השנים האבודות? מה יקרה בין ג’יימס ואיימי? מה יקרה בין ג’יימס ונטליה? איך מסתגלים חוליאן ומרק למצב החדש? איך איבד ג’יימס את הזיכרון שלו? ומי היא סניורה קרלה?

 

פסק הדין:

הסודות שהשארנו מאחור הוא ספר מותח שנקרא בנשימה עצורה. אהבתי אותו בדיוק כמו את הספר הקודם, ואף יותר. החשש שלי היה שאחרי ספר ראשון כל כך משכנע, תהיה ירידה כלשהי בחלק השני. זה לא קרה! הספר היה אפילו מעניין יותר מקודמו. אהבתי לקרוא את סיפור החיים של ג’יימס, על מערכת היחסים שלו עם משפחתו, על סיפור האהבה שלו עם איימי. את קרלוס אהבתי אפילו יותר. אהבתי את האבהות שלו, הדאגה שלו לבניו, את מערכת היחסים שלו עם נטליה. יש משהו בסגנון הכתיבה של קרי לונסדייל ששבה אותי לגמרי. היא מְלַהֲטֶטֶת בין הדמויות של ג’יימס וקרלוס באופן וירטואוזי ממש, ועושה זאת מבלי לבלבל את הקורא. צירי הזמן הכפולים הם ייחודים והיה מרתק לקרוא על ההתמודדות של ג’יימס עם העבר. דואט הסודות הוא רומנטי, מותח, פסיכולוגי והדמויות נגעו בי עמוק.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה