הסודות שהולכים איתנו מאת קרי לונסדייל.

סקירה מאת מירה רוזנפלד.

חלק ראשון בדואט הסודות.

הספר הזה הוא מסוג הספרים שקוראים בפעם אחת, כלומר, פותחים אותו וקוראים עד לסיומו (או עד שהטאבלט נוחת לך על הפנים ואת קולטת שהעייפות הכניעה אותך). מכל מקום מדובר בספר שלא ניתן להניח מהיד. הוא שובה את הקורא מהמילה הראשונה ועד לאחרונה. 
 

 
״אותה כנסייה. אותם פרחים. הטקס הלא נכון״. 
 
איימי אירני קברה את ארוסה ביום חתונתה. כן, קראתם נכון. מועד הלוויה של ג’יימס היה אמור להיות טקס חתונתם של השניים. 
 
ג’יימס דונאטו ואיימי טירני היו אמורים להינשא, ותוכניותיהם נגוזו עם מותו המסתורי והטראגי של ג’יימס בנסיעת עסקים למקסיקו. 
 
הוא לא רצה את זה, הוא לא רצה להיות חלק מהעסק המשפחתי. קוננה בו נפש של אומן, הוא אהב לצייר מגיל צעיר, והוריו האמידים דיכאו את הכישרון המופלא הזה (או לפחות זה מה שהם חשבו שהם עשו). 
 
ג׳יימס ואיימי הכירו עוד בילדותם, כשג׳יימס והוריו עברו לשכונת מגוריה של איימי, ומאז לא נפרדו. 
 
איימי המרוסקת ניסתה לשקם את חייה ולהיזכר כיצד נושמים שוב בכוחות עצמה. 
היא לא יודעת מה זה להיות לבד, היא לא יודעת כיצד להתמודד עם הגורל האכזר הזה שפקד אותה, ואם לא די בזה, היא מתחילה לקבל מסרים מבלבלים מאוד שגורמים לה לתהות בנוגע לגורלו של ג׳יימס.
 
כשמצידה האחד, חברותיה האהובות והנאמנות מילדותה, ומצידה בשני איאן, המקסים, היא יוצאת למסע לגילוי האמת. 
 
באומץ רב היא נוברת בעבר (ובהווה) על מנת להגיע לחקר האמת. 
 
איאן אוהב אותה אהבה שאינה תלויה בדבר, איימי לא מרגישה פנויה רגשית להיפתח לאהבה חדשה, וביחד הם מנסים להבין כיצד (אם בכלל) ניתן לאחות את השברים ולהמשיך הלאה. 
 
מעבר לכך לא אפרט כדי לא לחטוא בספויילר (והאמינו לי שזה היה קשה גם ככה עד כה) רק אסכם ואומר שמדובר בסיפור יוצא דופן, מלא ברגש, בתובנות, בהתפקחות, בהתבגרות פיזית ונפשית, באובדן, בכאב, וברגש החזק מכל – אהבה. 
 
הסוף משאיר את הקורא צמא לספר הבא כמו לטיפת מים במדבר צחיח. 
 
ממליצה בחום.

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה