הנפילה לפני הנסיקה מאת: ל.מ. הולרן.

סקירה מאת אורלי שטרית.

אהבה היא הקרקע הבטוחה ביותר בעולם ונפילה שאין לה סוף……….

אני יכולה לציין שזהו אחד הספרים המופלאים שקראתי.

הקריאה נעשתה ללא הפסקות הכתיבה העריכה העלילה והדמויות היו מעולים בעיניי.

התלהבתי התרגשתי וגם חייכתי, מזמינה אתכם למסע נהדר שמתחיל כאן ועכשיו.

 

“אם הייתי בסדר הייתי מאושפזת במתקן טיפול למבוגרים דפוקים שמתנהגים כמו ילדים?״

למתקן אין שם. הוא “אואזיס” ושם בין המטופלים אין שאלות או הערות ספציפיות על העבר.

כל אחד כאן מסיבה אחרת.

לכל אחד ואחת עלילה שונה מאוד. בושה, סודות והשפלות שעיצבו את הזהות העצמית שלהם.

כל זה הוביל אותם לפגיעה עצמית – לכל אחד סיפור.

פסיכים כמעט אף פעם לא חושבים שהם פסיכים. יכול להיות שלה למיה  יש רק 10% טרוף?

רק דוקטור צ׳סטיין יודע את הסודות של המטופלים.

אך מדוע אמיליה הגיעה לשם?  ולמי יש עוד ידע מוקדם?

 

אמיליה מיה נמייה סלואן – אימא שלה ואחיה הצעיר נהרגו בתאונת דרכים כשג׳יימסון אחיה התאום והיא היו בני שבע. היא רודפת סכנה ואין טיפת פחד בגופה. היא מחזרת אחרי הסכנה בתעוזה הולכת וגוברת היא מלאה ברגשות, אבל פחד אינו אחד מהם. יש לה מצפון והיא פוגעת באנשים ומתמרנת אותם רק אם זה מגיע להם.

היא רגע אחד קיימת, ברגע הבא היא בלתי נראית. היא אוהבת לראות אנשים נשברים והיא לא סוציופתית. היא פשוט אימפולסיבית.

“אני מנצלת אנשים. אני משתמשת בהם ואז מעיפה אותם. אף אחד לא מעניין אותי. אני אוהבת את האח שלי, אבל הוא היחיד. כל האחרים יכולים להישרף מצידי.״

הספר נחלק לשני חלקים חלק ראשון הנפילה וחלק שני הנסיקה

הסיפור מובא בגוף ראשון מפיה של מיה אמיליה.

בחלק הראשון אנו נחשפים למקור הבעיות של מיה ואילו בחלקו השני של הספר אנו מקבלים את מיה המשודרגת את מיה שמתמודדת לטוב ולרע עם השדים שלה.

דוקטור (ליאונרדו) ליאו צ׳סטיין הוא איש מקצוע בכל רמ״ח איבריו. הוא עקשן אך גם אמיץ. הוא הפנס, הוא רואה את אמיליה והיא לא יכולה לתפוס מחסה, הוא רואה לתוכה, מה שאף אחד לא עשה לפני. הוא חתיך עם עיניים חודרות. בידיו כל הפתרונות? כי הרי אי אפשר לרמות רמאי? האם מיה גם חודרת לליבו ולמחשבתו ותוכל לשנות סדרי עולם?

כי הרי הוא הפסיכולוג שלה ואי אפשרי לקיים קשר גם אם קיים אמון אז…..

״איך משהו כל כך טוב יכול להיות כל כך אסור?״

והאם הכל אמיתי ? בדיה חלום או תעתועים?

הוא פוחד לשבור אותה היא בלתי חדירה אך מנגד כל כך שקופה.  האם בדרך לרפא אותה הוא נשבר? או שלמעשה הוא מקבל את חייו חזרה? ומה הסיפור שלו בכלל? הרי הוא תמיד העין הרגועה שבתוך הסערה.

״חוקים שנכתבו על ידי אנשים הם רק מילים. גבולות שקריים שנקבעו על ידי אנשים שמנסים למצוא היגיון בדברים, לעשות סדר בדברים שאין בהם סדר.״

‘העניין בקשר לסודות – נורא נעים לשמוע אותם, אבל אין שום הנאה בחשיפתם.’ – תכלס’ בול מה שאני חושבת על סודות כי לכולנו יש, ותמיד יש משהו רע שקרה לכל אחד.

״כולם שבורים. חלק מאיתנו יודעים טוב יותר כיצד להדביק מחדש את השברים.״

 

צריך להילחם. נפילה חופשית. בלי מצנח. להתאבל לקום ואז לנצח!

לפעמים אנחנו צריכים מישהו שפשוט יהיה שם שיחזק אותנו ויאמין בנו שיקשיב לנו ולעולם לא ייתן לנו ליפול.

כשכולנו ניסינו להסתיר ולהתעלם מהכנפיים השבורות שלנו, את ניסית לעוף באמצעותן

האם סופם של אמיליה וליאו יהיה כגל המתנפץ אל החוף? האם כמו כח הטבע מי שינסה לרכב על הגל יחוסל? מה שבטוח היה שם די חם.

ווינסט שעשע אותי רבות, תקראו תבינו מי הוא.

 

ציטוט מנצח:

״טיפול במתנות שקיבלנו מאחרים אינו עונש. זו זכות.״ תיקחו את זה לאן שתרצו אני התחברתי לזה מאוד, אפילו ברמת הפרחים שאנו מקבלים שזקוקים לטיפול.

 

לסיום:

ספר מטלטל שעשוי היטב.

סופות טיבן שהן חולפות.

סופה היא זמנית והחיים הם ברי חלוף.

החיים שבריריים ויקרים צריכים להיות אמיתיים בכל שנייה.

גם אם האמת היא למעשה חובה.

ובראש ובראשונה להיות כנה עם עצמך.

לחרטה יש מקום בעבר, ולפחד יש מקום בעתיד, אבל לשניהם אין מקום בהווה.

בואו נחיה את הרגע ונראה מה יוליד יום.

המלצה רותחת לקריאה.

 

אין ספק שזהו אחד הספרים המיוחדים והטובים שיצא לי לקרוא.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה