המטרה מאת אל קנדי.

סקירה מאת מור אסולין.

 

לא הרבה זוכים לאהבה ממבט ראשון, ישנם את המאמינים וישנם את הסקפטים.

 

כשראיתי שיצא ספר נוסף בסדרת הקולג’ שאהבתי, מעט חששתי שהספר הנוסף יאבד את הטעם ולא אתחבר כמו שלא התחברתי בספר הקודם “התוצאה”.

 

אך מהרגע שפתחתי את הספר התאהבתי, התאהבתי מקריאה ראשונה של המילה.

בדיוק כמו שסברינה וטאקר התאהבו במפגש מבטיהם במסיבה מקרית.

 

כשסובלים ממחסום קריאה, אין כמו לחזור לדרך בעזרת ספרים קלילים שכובשים.

 

“המטרה” ספר קליל ביותר, ישנה את החבורה הקבועה אך המבט העיקרי הוא על ג’ון טאקר.

 

בנות ג’ון טאקר הוא הגבר של פעם, הגבר שגדל על חינוך של להעריך אישה בכל דבר שהיא עושה.

הוא גבר ללא שיפוטיות, בעל סובלנות נדירה.

הלוואי ואני הייתי ניחנת במעלה הזו.

 

טאקר לא מוותר לרגע, הוא אדם נורא מכיל ואוהב. אם הוא מתרגש הוא לא מפחד להראות את זה.

 

לעומת זאת, סברינה היא סקפטית. קשה לה שדוחקים בה. היא מתאהבת אבל האופי שלה לא נותן לה להוריד את המגננות.

אך לאט לאט היא מבינה שלילה אחד של תשוקה שבה את ליבה.

 

“אהבה היא המטרה האולטימטיבית. זו לא המטרה שאליה שאפתי, אבל הייתי בת מזל מספיק, כל כך בת מזל, להשיג אותה”.

 

מכל החבורה טאקר וסברינה הם היחידים שמתבגרים מהר.

עם זאת, הם לא מוותרים על החלומות שלהם.

הם מוצאים את הדרך לניתוב ההצלחה שלהם.

 

ממליצה בחום לא לפספס את הספר הזה.

ב20 אחוז האחרונים הרגשתי מעט שהסיפור מתחיל להימרח ואילו סברינה מעט מאבדת מהייחודיות שלה.

אך קרוב ל90 אחוז הבנתי שטעיתי.

 

אישית מאוד נהניתי מכמה שעות של הנאה. ממליצה לא לפספס את הספר, דיאלוגים טובים, עלילה מיוחדת ואף מבט לאחר סיום הקולג’.

שווה ביותר.

 

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה