לחיות את החיים בבועה.
הביטוי הזה, ששגור בפי רבים, מקבל משמעות מילולית ועצומה בספר המקסים הזה.
תארו לכם מצב, שבו אתם חיים חיים שלמים בבית אחד,
בחדר אחד…

הכול הכול מאת ניקולה יון.

סקירה מאת תמר אלטרשוילי.

 
לחיות את החיים בבועה.
 
הביטוי הזה, ששגור בפי רבים, מקבל משמעות מילולית ועצומה בספר המקסים הזה.
 
תארו לכם מצב, שבו אתם חיים חיים שלמים בבית אחד,
בחדר אחד,
חיים שמספר האנשים שבאים עימכם באינטרקציה מסתכם באימכם הרופאה והמטפלת שלכם.
חיים שבהם אינכם יכולים לצאת החוצה, או לקבל מבקרים, או להינות מהדברים הפשוטים שכל כך ברורים מאליו בעיניכם, מהסיבה הפשוטה שכל גרגיר אבק או חיידק עלול להרוג אתכם!
 
חד משמעית להרוג אתכם.
 
לא מצליחים לדמיין, נכון?!
זה נראה כל כך קשה ולא הגיוני, נכון?!
 
אני אמא לילדים, ולא הצלחתי לדמיין ולו לרגע אחד מציאות שבה ילדיי אינם חופשיים ובריאים לחוות ולחקור את כל הנפלאות, והטוב שיש לעולם הפרוס לרגליהם להציע.
 
אז גיבורת הספר חיה את החיים הללו שציינתי, לצערה הרב.
 
מדלן בת ה 18, היא נערה צעירה,  שבגיל קטן אובחנה  כחולה במחלה נדירה המונעת ממנה חיים רגילים ונורמלים.
היא מתגוררת עם אימה. אחיה ואביה נהרגו בתאונת דרכים כשהייתה תינוקת.
 
מדלן לומדת בבית. אוהבת ארכיטקטורה, וקוראת המון ספרים, זה הדבר הראשון שהיא מציינת, שלא משנה כמה ספרים קראתם, היא בוודאי קראה יותר.
 
מה עוד היא יכולה לעשות בין חדרי ביתה?? הבית שלא יצאה ממנו לעולם.
בכל ספריה של מדלן ישנו פרס למוצא הישר, במידה ואיזה שהוא ספר חלילה ילך לאיבוד (דבר בלתי אפשרי שיקרה, כפי שהבנתם כבר).
 
יום אחד, בשכונה של מדלן, בבית לידה עוברת לגור משפחה חדשה.
המשפחה מונה את האם, האב השיכור והמתעלל, האחות והאח.
 
אולי, הנער השכן בבגדיו השחורים והמראה הקולי משהו, מושך את תשומת ליבה של מדלן. היא צופה במשפחה מחלונה ויודעת את לוח הזמנים של כל אחד ואחד מהם.
 
אולי סקרן לגביי מדלן, אותה הוא מגיע לבקר, אך כמובן אינו מורשה להיכנס לביתה או לבוא עימה במגע.
 
השניים מוצאים ערוץ תקשורת משותף, (יבורך המחשב והאימייל) , ומתחילים להתכתב ביניהם.
 
בשלב מסוים הם רוצים יותר מלהחליף מילים מול מסך קר.
 
איך עושים זאת??
איך נפגשים עם משהי שאויר לא מסונן או חפץ לא מטוהר עלול להוות סכנה לחייה??
 
באמת שתאלצו לקרוא.
 
אני אוהבת ספרי נוער. מבחינתי אפילו לא לקטלג אותם ככאלה.
משהו בתמימות, בבוסר הראשוני, ובתחושות החדשות שחווים הגיבורים בדרך כלל לא משתווה לשום ספר שקראתי למבוגרים.
 
הדמות של מדלן כה תמימה, איך היא תהיה אחרת? היא לא נתקלה ביצר האדם, בתחושות שכולנו חווים ומעצבים אותנו לאדם שאנו  הופכים להיות.
היא מעולם לא חוותה אהבה ראשונה או אכזבה, מעולם לא ראתה עולם בעיניה, שלא הועבר דרך מסך הטלוויזיה או דרך תיאורים בספרים שקראה.
 
מפליא לקרוא עד כמה היא שלמה עם מצבה ואינה נוטרת טינה, היא מתפתחת בין דפי הספר ומבינה אט אט שהיא פשוט רוצה יותר.
 
ספר כה מקסים, כה מיוחד.
הכתיבה בספר הזה שונה, ישנם איורים ילדותיים ושובים בין דפי הספר שבעיניי היו בדיוק במקום.
 
שתי בנותיי קראו את הספר ונהנו ממנו כל כך, אין גיל לסיפור הנהדר הזה.
 
ממליצה בחום לוהט ומבעבע! 
תהנו.
תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים
השארת תגובה