הכול באשמת הכאב מאת אשלי ג’ייד.

סקירה מאת אורלי שטרית.

״הבנתי. החוק הראשון של מועדון הקרב הוא שלא מדברים על מועדון הקרב.״

 

בכל זאת בואו נדבר קצת על הספר הזה.

 

מהכריכה כבר ידעתי, את הספר הזה אקרא. זהו ספרה הראשון של הסופרת שתורגם ושמתי עליה עין ממזמן. הסיפור ארוך אך אין בו רגע מיותר אחד. התחברתי לדמויות וחשתי את כאבן.

דמויות המשנה היו מהטובות ביותר שיש ועשו את עבודתם נאמנה ואף יותר

 

הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטם של ג׳קסון ואליסיה לסרוגין. תוך זריקות לעברם מה שמשלים לנו לכדי תמונה מלאה את סיפורם.

 

ג’קסון ריד מונע מכאב, חלומו הגדול היה להיות מתאגרף אך בלילה אחד חלומו נקטע והוא מאבד את אחותו שהייתה כל עולמו. הוא מאבד גם את עצמו, הוא הופך רוצח והורג את האחראי למותה בטרם עת.

׳אני זקוק לכאב שיתדלק אותי. אני זקוק לו כתזכורת שלא תאפשר לי לשכוח לעולם. תזכורת שלא תרשה לי לעולם לסלוח לעצמי על מה שקרה ללילי.׳

 

כשהאפשרות היא כלא או אגרוף מחתרתי

האופציה לא בדיוק מונחת לפתחו ולשיקולו,

עתידו נקבע, לפחות לעשור הקרוב.

הוא הופך למתאגרף מחתרתי.

 

אליסיה טאנר איבדה את כבודה העצמי, היא משתמשת בגופה לא לשם הנאתה, היא מענישה את עצמה.

אליסיה איבדה את אביה ביום הולדתה כשהייתה קטנה, הוא נרצח. מאז היא שומרת סוד.

 

׳אימא שלי לא ידעה יותר איך לאהוב אותי, מפני שהיא עצמה הייתה כלואה בכאב שלה.׳

 

מאוחר יותר בלימודיה חוותה תקרית עם בנו של ראש העיר אשר פורסמה לעיני העולם כולו, תקרית שערערה אותה.

היא בודדה, היא נואשת. היא מחפשת צדק.

 

היא לא מאמינה שמישהו באמת יאהב אותה

 

אליסיה במרדף אחרי הרוצח של אביה, היא מכירה את ג׳קסון במועדון הקרב, משם הדרך להתאהבות בינהם הייתה דבר מובן, לי לפחות

 

הקשר בינהם:

 

כבר מההתחלה היה ברור שיש בינהם משהו גדול ומיוחד.

 

״אנחנו אולי דומים בהרבה מובנים, אבל שלא כמוני, הנערה שלי איננה לוחמת… היא בורחת.״

 

׳ יש רגעים בחיים שאותם לעולם לא תשכח. חלקם טובים, חלקם רעים, חלקם כאלה שמשנים את החיים.

עם זאת, מעולם לא חשבתי שאפשרי להתאהב ברגע אחד.

בעיקר באדם שגרם לך כל כך הרבה כאב.

אבל הרגע הזה כאן?

אני אוהב את הרגע הזה.

למרות כל מה שקרה בינינו בעבר, אני עדיין אוהב את הרגע הזה.׳

 

ג׳קסון רואה אותה באמת, הוא חודר מתחת למסיכה שהיא עוטה. היא ה-עלמה. גם אליסיה חודרת מתחת לעורו ובאמת מכירה אותו.

 

אך מה קורה כשהעבר מתדבק על דלתה??

מה ג׳קסון מסתיר ממנה?

מה קורה שברונו דה לוקה מעורב בחייהם??

האם האהבה שלהם תצלח??

האם הכאב יגבר או יפחת???

 

לסיום:

כאשר אוהבים מישהו, מחזיקים ביד שלו כשהוא פוחד לצעוד קדימה, מפני שכל מה שהוא מכיר זה העבר שהיו בו רק ייאוש וריקנות. כשאתה אוהב מישהו, אתה מבין שלכאב יש ערך, מפני שמצאת את האדם שהוא החלק הטוב ביותר של החיים שלך.

 

חייבים להחלץ ממעגל הכאב

מאחלת לכל אחת ואחד למצוא את האחד שלו בלי סבל וכאבעם הרבה תקווה כי התקווה קיימת לכולם היא שם פשוט צריך לשלוח יד ולקחת

 

ממליצה ממליצה בחום לקריאה

 

נ.ב.

 

אלוהים, ג׳קסון. יש לך פה מלוכלך.

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה