האוויר שהוא נושם מאת בריטני ס’ צ’רי.

סקירה מאת איה אבראהים.

ספר ראשון בסדרת האלמנטים.

 גילוי נאות, הספר הזה סיקרן אותי כבר הרבה זמן אבל אתם בטוח מכירים את זה שאומרים: “טוב נו, עוד אגיע אליו,” נכון? ובכן, לא הגעתי אליו עד עכשיו אלא בזכות אתגר. הסוקרות של אינדיבוק התחלקו לזוגות לפי הגרלה וכל אחת איתגרה את השניה בקריאת ספר לפי בחירתה ורצוי כזה שלא הייתה בוחרת בו בעצמה או שמוציא אותה מאיזור הנוחות שלה. גלית אוזן מלכה בחרה בספר זה עבורי ואין אסירת תודה ממני.

 

אומנם זו דרכו של עולם, אין אדם שהוא חסין מפני מוות, אך הכי קשה בעולם זה לאבד אנשים אהובים. עוד יותר קשה כשזה קורה במפתיע.

 

ביום אחד נחרב עולמו של טריסטן קול. הוא היה בדרכו להגשמת חלומו וזה של אשתו והבטחת עתיד להם ולילדם צ’רלי.

 

תאונה.

 

מילה זו יכולה לטמון בחובה דברים קטנים אך גם השלכות הרות גורל. התאונה שעליה סיפרו לטריסטן היא מהסוג המכלה. מהסוג השומט את הקרקע מתחת לרגליך ואתה נופל אל תוך תהום נטולת קרקעית.

 

“והסתכלתי לעבר אחד הארונות הריקים, שעד מהרה יתמלא בכל מה שיש לי.”

 

הוא לא ידע שיש מי שירפא אותו.

 

אליזבת’. גם היא ידעה אובדן. עולמה שלה חרב אף הוא. אך להבדיל מטריסטן, לה היה במה להיאחז ובשביל מי להמשיך הלאה. בתה הקטנה אמה. אבל היה לה קשה מדי להישאר בבית שבו ידעו אושר ואהבה. להיות חבוקה ומוקפת בזיכרונות של חיוכים, חיבוקים, נשיקות וליטופים. בעתיד שכבר לא יכלול את שלושתם. אז היא עוברת לגור עם אמא שלה.

 

שנה חולפת ואליזבת’ מחליטה שהגיע הזמן לחזור ולהתמודד עם הכל. בשבילה ובשביל אמה. בתאונה קטנה ומצערת היא פוגשת באדם פראי, פרוע למראה ורדוף שדים. המפגש בלתי נעים בלשון המעטה!

 

השמועה אומרת שטריסטן משוגע ומסוכן. היחידה שסקרנית לגביו ורואה את הכאב המשתולל בעיני הסערה שלו המשדרות כפור ועוינות זו אליזבת’.

הוא מתעקש להתבודד והיא מתעקשת למשוך אותו לחברה.

הוא מתעקש להדוף את העולם ואותה הרחק ממנו והיא רוצה אותו בקרבתה.

שניהם שבורים.

לבבותיהם מרוסקים.

נשמותיהם מדממות.

הצלקות טריות ומוחשיות.

הזיכרונות רודפים וכואבים.

ואין נחמה.

פשוט

מאוד

אין

נחמה!

 

ואולי דווקא שניהם יוכלו להתנחם זה בזו ולנחם זו את זו?

אולי יוכלו לעזור האחד לשניה לא לשכוח? כן לזכור?

ואולי יוכלו להישען זה על זו כדי להמשיך הלאה ולחיות?

 

זה סיפור קסום על אובדן ועל התמודדות איתו. לכל אחד יש את דרכו שלו ואת הקצב שלו בהתגברות על כאב מכלה שכרוך בפרידה מאדם אהוב ומשמעותי. לפעמים מרוב כאב שוקעים בתהום של ריקנות והכל נראה חסר טעם, חסר תכלית, אין סיבה להתקיים, אין בשביל מה לקום בבוקר ואין על מה לחלום בלילה או בהקיץ. טריסטן ואליזבת’ מראים לנו שכן אפשר אחרת, בדרכם העדינה והמיוחדת.

 

האם האושר והנחלה אליהם חשבו שהגיעו הם אכן ממשיים ואמיתיים? האם יוכלו באמת להתגבר על הכאב כשתגלית תטלטל את עולמם? האם עוד סדק קטן יהיה מספיק כדי לפרק אותם סופית או שמו יהיה זה פתח להחלמה אמיתית?

 

הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיהם של טריסטן ואליזבת’ וזה הכי נכון לעלילה הנוגעת בנושא טעון רגשית שכזה. הכתיבה של הסופרת מדהימה! מזמן לא התרגשתי מעדינות התיאורים של רגשות הדמויות. היא בחרה להעניק לנו שני אנשים נהדרים, דומים אך שונים. חייבת לציין שאהבתי את דמותו של טריסטן ואת דרך ההתנסחות שלו, הדרך בה ביטא את עצמו ואת רגשותיו. זה היה קסום בעיניי. מודה שעמדו דמעות בעיניי בכמה סצנות.

 

דמותה של אמה הילדה המקסימה כל כך נהדרת! היא הוסיפה תיבול של הומור ותמימות לסיפור.

אהבתי את דמותה של פיי, חברתה של אליזבת’. הן הדבר והיפוכו ומוזר שהן יתחברו אבל החיבור הזה עובד מצויין.

 

אהבתי שהסופרת הציגה את הדמויות שלה, הן הראשיות והן המשניות, ברבדים שונים ומגוונים בדיוק כמו בחיים האמיתיים. היו דמויות שממש תיעבתי, אחרות שעשעו אותי ואחת מהן הכעיסה אותי נוכח אופן ההתמודדות שלה עם דברים (קראו וגלו מי זו).

 

לסיכום, זה ספר רגיש ומרגש על התמודדות עם כאב ואובדן, על אהבה ואובססיה, על חלומות, ויתורים ופחדים ומעל לכל על תקווה להזדמנות שניה כי לכל אחד מגיעה כזו.

 

אחתום בהמלצה חמה לקרוא את הספר הזה ועם ציטוט שריגש אותי מאוד:

 

“מכירה את המקום שבין הסיוטים לחלומות? המקום שבו מחר לעולם לא מגיע ואתמול כבר לא מכאיב? המקום שבו הלב שלך פועם בתיאום עם הלב שלי? המקום שבו הזמן לא קיים, וקל לנשום בו? שם אני רוצה לגור איתך.”

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה