“האהבה שלפני” מאת אווה בר אל שימרון.

סקירה מאת יפעת ארניה.

 

“…’לא הייתי מראה לך אותה אילו חשבתי שאין סיכוי.

אתה גבר מצוין ותהיה גם בעל נפלא. אתה חרוץ, ישר, מבית טוב…

או שתיקח את הסיכון לקבל תשובה שלילית,

או שמראש תוותר עליה ותיתן לגבר אחר לזכות בליבה ובידה.

היא תלד לגבר אחר בנים ותתעורר ליד גבר אחר בכל בוקר מחייה.

אם אתה חושב שגבר אחר יהיה טוב יותר בשבילה’…”

 

 

מדובר בספר ביכורים,

רומן ארצישראלי.

אחד שהזכיר לי את הימים שבהם הייתי הסו-שף של אימי,

היא הייתה שרה ומבשלת בימי שישי,

ממש כמו ‘הדודה אמה’.

רק שאימי לא נתנה לי לגעת באוכל..

תפקידי היה להדיח כלים..

אולי זו אחת הסיבות שלעולם לא אצליח לבשל את אותם המטעמים?!

זהו ספר בו יצאתי עם טעם לעוד.

לעוד ספרים מהסופרת החדשה שנולדה לנו,

למאכלים הקווקזים שתיאורם מילא את פי,

ואפילו לסיור בירושלים.

אל דאגה, בדיוק התפנה לי היומן…

אז על מה אני מדברת אתם שואלים?

הנה שנייה, בנוהל, כבר מתחילים.

 

אמיליה מגיעה לאירוע בבית דודתה,

הושיבו אותה ליד גבר מסוקס ויפיפה.

היה לו… מנעד זר.. בהחלט מסקרן…

היא רק רצתה לברר מי הוא

אבל אז..

קרתה תקלה… די מביכה…

הוא ניסה להקניט אותה

והיא אחת שהחיים לימדו אותה שיעורים רבים.

הרי היא לא מסגירה רגשות וחולשות.

עקביות ושליטה עצמית הן המוטו שלה.

חושיה מחודדים בכל הנוגע לגברים ואינטרסים המניעים אותם..

מבחינתה,  מה שמניע אותם זה…

משיכה מינית..

והם יעשו דברים איומים כדי לממש אותה.

הוא…נגן… רווק..

ו… יש לו לוק של ילד רע עם.. גיטרה…

הוא מנגן עליה כמו… החלילן מהמלין,

זה שסחף אחריו את כל העכברים במנגינתו הקסומה.

אין ספק שהוא … שחקן ש… חושב את עצמו..

מעין סופרמן שיורה קרני לייזר בלתי נראות מעיניו.

כאלה שמציתות את הליבידו של כלל הבנות.

אחד שהחיוך שלו…. מסיר תחתונים רבים מלא מעט נשים..

והיא…

ממש לא מוכנה להיות כמותן..

בהחלט שק של צרות.

מהטיפוסים שכל ברת דעת צריכה להתחמק מהם.

הוא היה ה… ‘מעצבן’

או בשמו האמיתי… יאן..

היא בהחלט ברחה ממנו כמו…מאש…

הרי הוא אחד שקפץ ממיטה אחת לשנייה

והיא…

בהחלט לא מתכוונת להיות עוד כיבוש בסדרת הכיבושים שלו.

מה אספר לכם..

זה היה… מעניין…

אבל אם לרגע חשבתם שרק ממנו היה עליה לשמור.

טעיתם,

ארוחת ערב שישי בבית דודתה,

בהחלט טלטלה את כל עולמה.

היה שם סיפור קשה מהעבר.

סיפור של החמצה אדירה..

על נאהבים חסרי מזל.

 

זיכרו כי תחושת ההחמצה קשה מתחושת הכישלון.

הרי מי שלא עושה טעויות,

אין לו שום סיכוי להצליח.

אי אפשר לחיות כל החיים כמו צב שלא מוציא את הראש מהשריון שלו.

אל תחיו בהמתנה לחיים,

חיו חיים מעניינים.

גם אם זה כרוך ביציאה אל הקרב.

אל תתחפרו.

לחיים יש מעוף משלהם.

אין מה לפחד מהם.

קבלו החלטות.

אל תאפשרו לאחרים לנווט ולתמרן אתכם.

קבלו עצות,

אבל רק אתם תחליטו אם לקבל אותן או אם לאו.

תנו לעצמכם את החופש בקבלת ההחלטות.

כי לא תמיד ההיגיון מצביע על הדרך הנכונה,

לפעמים צריך לבחור עם הלב ולתת לו לכוון את הדרך.

 

את השיר הזה אני מקדישה לאריאל שחדר עמוק לליבי

https://www.youtube.com/watch?v=cXQ6uVJtH_Q

 

פייסלנד, קבלו ממני הצהרה.

נולדה לנו סופרת חדשה,

זיכרו את שמה.

זוהי המלצה חמה,

יפעת ארניה

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה