דואט קרנג’ מאת לזלי ג’ונס.

סקירה מאת איה אבראהים.

גילוי נאות: אלמלא שחברתי היקרה גלית אוזן חוותה מחסום קריאה בעקבות הדואט הזה, סביר להניח שלא הייתי קוראת אותו. ובהזדמנות זו, מודה לה על התמיכה הרגשית במהלך הקריאה. היא סבלה ממני.

החלטתי לכתוב סקירה אחת על שני הספרים כי הרגשתי שאם אכתוב על כל אחד בנפרד, הסקירה על השני תהווה ספויילר לראשון.

זה סיפור אהבה שונה ורווי כאב. ג’ורג’יה נתקלת בשון, חברו של אחיה, כשהיא הייתה בת אחת עשרה בלבד. הרגע שעיניה נחו עליו היא ידעה, הוא יהיה שלה ולתמיד יהיה האחד בשבילה. אחיה ושון מרכיבים להקת רוק שמצליחה מאוד. שון, המבוגר בשנתיים מג’ורג’יה, מסור אף הוא לאהבתו אליה. אך חייו של רוקר אינם פשוטים: סקס, סמים ואלכוהול הם בסיס חייו בנוסף למוזיקה הנהדרת שלו. הוא וג’ורג’יה דבקים באהבתם עד משבר מאוד מתוקשר ומסוקר. וכאן מתחילות התהיות.לאן פנינו מועדות? האם התהילה באה על חשבון הלב? איך מתמרנים בין פרטיות לחיים בעין המצלמה והביקורת הציבורית?

על הדמויות:
ג’ורג’יה- ילדה-נערה-אישה יפהפיה ומפונקת. היא אחותם הצעירה של שלושה אחים שממעריצים אותה. היא מפונקת ומסובבת ראשים. היא רגישה אך עם נטייה לדרמה המורגלת בה נסיכה מפונקת כמוה. אהבתי בה את הנחישות שלה ואת הצורך להמשיך הלאה למרות הכל. אך היו כמה היבטים באופי שלה שממש לא קסמו לי ובמיוחד בדרך ההתמודדות שלה עם משברים. היא שותה המון אלכוהול ועושה הרבה סמים בחסות אחיה ושון וכל הסובבים אותה כמעט. התנהגותה אופיינית למי שהיא ולמי היא מחוברת. הדמות שלה שנויה במחלוקת אצלי בלב. מצד אחד הזדהיתי איתה ומצד שני תיעבתי חלק מהחלטותיה. היא בסך הכל בנאדם שנאלץ להתמודד עם הרבה דברים, חלקם בהצלחה וחלקם בפחות.

שון- רוקר מקסים. הבנאדם הזה הוא נטו רגש וכישרון מוזיקלי. אך בד בבד הוא הנער הטיפוס שההצלחה עולה לו לראש ומוצא את עצמו בסיטואציות ששיקול לקוי מוביל להם והוא נאלץ להתמודד עם השלכות מעשיו. בדומה לג’ורג’יה, גם חלק ממעשיו ומהחלטותיו לא אהבתי אבל הרגשתי אהדה רבה יותר אליו.

קמרון- גבר בכל מובן המילה. עם מטען משלו והצלחות שהשיג ושם שרכש לעצמו בעמל רב. הוא בנאדם מחושב עם הראש על הכתפיים. מה שאהבתי בו זה שהוא לא אנוכי. הוא אחד שמוכן לשים את רגשותיו בצד בשביל שלאחרים שחשובים לו יהיה טוב. אך ברגע שפוגעים בו, יש לשאת בתוצאות. הוא לא אחד שיקבל בלבולי שכל בשקט ולא יפנה את הלחי השניה למי שסוטר לו. הוא אלד שתרצו כחבר ולא תרצו כאויב. אך כגודל מימדיו הפיזיים כך גודל ורוחב ליבו. הוא דמות מעניינת מאוד שממש אהבתי.

את אחיה וחברותיה של ג’ורג’יה אשאיר לכם להכיר לבד ולאהוב או שלא בעצמכם. הם דמויות ססגוניות שהוסיפו ומאוד לסיפור.

זה סיפור על אובססיות, רכושנות, אהבה עמוקה,משפחה התמודדות עם משברים ואובדן. הסופרת הייתה מאוד אכזרית בסוף הספר הראשון שבאמת עמדו לי דמעות בעיניים. לטעמי האישי היה מקום שתיעצר בספר הראשון או להרחיב אותו בכמה פרקים, אך דומה שהדמויות בערו במוחה ורצתה לספר את סיפורן. מה שהוריד מהנאת הקריאה הייתה כמות סצנות המין המטורפת בספר. זה אומנם סיפור על אהבות ואובססיות, היזקקות וצרכים, אבל ניתן היה בעריכת הספר המקורי (באנגלית ולא התרגום שכן אין הדבר קשור בהוצאה שתרגמה את הדואט) להוריד חלק משמעותי מהפרקים ובכך היה המוקד יותר על העלילה העוצמתית ולא מעללי הדמויות בחדרי המיטות. הסיפור נגע בנושא רגיש מאין כמותו וצורך בסיסי של בני האדם: משפחה והמשכיות. התחברתי לנושא בכמה רבדים שלא אפרטם פה כי ארצה שתגלו בעצמכם. החיבור והזיקה לפן הזה היו חזקים מאוד מבחינתי. אהבתי את הסוף של הסיפור במיוחד שהוא צמח מתוך הפקת הלקחים ומאיחוי השבריפ.

בשורה התחתונה, סיפור באמת נוגע ללב עם טוויסטים אכזריים ומעל לכל עם סיפור צמיחה והתרוממות מהשפל שמגיעים אליו. ישנם מסרים מאוד חשובים וחיוביים בסיפור הזה. נהניתי מאוד

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה