דואט פול טילט מאת אמה סקוט.

סקירה מאת יעל אסולין.

** “בכל מקום יש יופי, גם בדברים שהכי מפחידים אותך

אני לא חושבת שיש לי מספיק מילים או מספיק מקום לתאר את מה שהדואט הזה עשה לי. שמעתי עליו לא מעט לפני שהתחלתי לקרוא אותו, כל מי שקראה באנגלית אמרה להכין את הטישו ואת הלב אבל בסיום הקריאה זה מרגיש ששום הכנה לא הספיקה כאן.

הפעם אני לא רושמת סקירה על העלילה או על הדמויות אלא המלצה כללית בלבד, זה לא כי לא מגיע לספר לקבל סקירה, זה פשוט כי אי אפשר לכתוב עליו כלום. מעבר לכך שכל מילה על הדמויות או על התקציר תהיה ספויילר, צריך גם לבוא אליו נקיים, כמו דף חלק שמתחיל להיצבע עם הקריאה, עד שבסוף התמונה השלמה מתגלה.

אני כן אשתף שמדובר לדעתי באחד הדואטים הכי טובים ומרגשים שקראתי, אם לא הכי טוב. מנעד הרגשות שעברו בי במהלך הקריאה היה גדול, קשת של רגשות שחשתי ככל שהתקדמתי בסיפור- התרגשות, כעס, עצב, תיקווה וכמובן- הרבה אהבה.

אמה סקוט, המחברת, כתבה את הדמויות בצורה מושלמת ומדויקת שהרגשתי שאני מסוגלת לחוש בעצמי את מה שהם מרגישים, כאילו אני עוברת את הסצנות בעצמי. היא הביאה לנו בדואט מספר נושאים לא פשוטים להתמודד מולם- מערכות יחסים כושלות עם ההורים, התמודדות עם נקודות השפל בחיינו, אבדן, התמודדות עם חיים בהמתנה בזמן שאתה עוזר קודם לאחרים לפני שאתה דואג לעצמך ועוד ועוד אבל היא עושה זאת הצורה רגישה ומרגשת ותמיד דואגת להכניס גם את נקודות האור והתקווה בין לבין. לא מעט פעמים הרגשתי כעס- כעס על הבלתי נמנע וכעס על חלק מהדמויות בצורת ההתמודדות שלהן בסיטואציות שלא אוכל לתאר בשביל לא לעשות ספויילר אך הרגשתי גם את הכאב שלהן, והכי חשוב- הרגשתי את התקווה שהמחברת מכניסה לעלילה ואת הרגעים הקטנים של האושר בתוך כל הכאוס כך שכמה שהדואט הזה שובר את הלב, ככה הוא גם מאחה אותו מחדש.

מעבר לכך שהדמויות בספר כתובות נהדר, דמויות המשנה חשובות לא פחות ומוסיפות הרבה צבע ועומק ועוזרות להבין את הדמויות הראשיות ואת הסיבה להתנהגותן ולרגשותיהן. אתן תראו איך הדמויות ייכנסו לכן לתוך הלב והנשמה וייקח הרבה מאוד זמן עד שהן יצאו. אני יודעת שאותי הן לא יעזבו כל כך מהר, לא אחרי כל הרגשות שהן גרמו לי לחוש.

אז למקרה שעדיין לא הבנתן- זוהי המלצה רותחת על דואט שהוא ללא ספק אחד המרגשים שקראתי, כזה שיגרום לך לבכות ולצחוק באותה הנשימה ומבחינתי הוא הרבה יותר מחמישה לבבות- אני נותנת לו אינסוף לבבות סגולים….

ותזכרו:

** במקום שבו יש הריסות, יש תקווה לאוצר.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה