גיבור שלי מאת סמנתה יאנג.

סקירה מאת יפעת ארניה.

 “…..קיין הרים גבה ודחף את כוס הקפה לעברי.

לקחתי אותה,
אבל הבעת הבלבול נותרה על פניי.
‘מנחת פיוס’, 
אמר,
וקולו העמוק והמתורבת העביר בי רעד נוסף.
‘נראה לי שאני מפחיד אותך מסיבה כלשהי’.
מבטנו נפגשו,
ועכשיו הדופק שלי הואץ מסיבה אחרת לחלוטין.
‘מה בדיוק אומרים עליי בימים אלה?’
לרגע שכחתי הכל מלבד התחושה שהציפה אותי 
כששקעתי בעיניו היפייפיות.
‘הרבה דברים’, עניתי בשקט.
‘אומרים עלייך הרבה דברים בימים אלה’….”.
 
 

 
כשאנחנו ילדים קטנים,
אנחנו בטוחים שההורים שלנו הם גיבורי על…
כאלה שיודעים בדיוק מה צריך לעשות,
שאנחנו….כל עולמם..
אבל מה קורה כשהמציאות טופחת על הפנים?!
מה קורה כשמבינים שההורים אנושיים?!
ואפילו…טועים….
לעיתים טעויות קשות מנשוא?!
כשהבחירות הן מזעזעות
ומגלים את האנוכיות?
בדרך כלל מתפקחים כשמתבגרים.
אבל מה קורה כשהאמת פשוט נופלת….
מוקדם מידי…
במלוא כיעורה?!
איך מתגברים על זה?!
מדובר בספר מדהים, מלא רגש ועוצמה.
ספר שמבהיר לנו שוב,
שגם אם ‘הקלפים’ שקיבלנו בחיים לעיתים הזויים…
אפשר להפוך את הטרגדיה לנחישות והצלחה.
 
קיין קראווי,
יו”ר חברת קראווי- אחזקות פיננסיות.
הוא גבר עשיר להחריד ובעל השפעה שלא תאמן.
איש עסוק…
שדי קשה לרצות.
הוא הגבר שהקים בנק פרטי ומצליח 
מייד אחרי סיום לימודיו בקולג’
ואז הרחיב את עסקיו לבנקאות תאגידית,
משכנתאות, חברת ביטוח, חברת השקעות ועוד.
יש בו נחישות חסרת רחמים, 
תשומת לב דקדקנית 
ושאפתנות תובענית.
הוא גבר שהתייתם בגיל 13 ועבר לרשות מערכת הרווחה.
כנגד כל הסיכויים,
סיים תיכון בהצטיינות והמשיך את לימודיו .
הוא אדם ראוי להערצה.
הטרגדיה שלו הפכה אותו לאדם נחוש.
הוא מצליח יותר, עשיר ורב עוצמה מהגבר שעזר לקחת ממנו הכל.
הוא מעולם לא השתמש בכאבו הפרטי.
אף אחד לא יודע על עברו.
הוא פשוט ניסה להתגבר על הכל ולשפר לעצמו את החיים.
הוא אדם מדהים שהתגבר על דרמה משפחתית,
על בגידה, מוות והתאבדות.
הוא קנאי לפרטיות שלו,
מוספי החברה צילמו אותו בכל הזדמנות שהייתה להם,
בעיקר באירועים נוצצים.
כיאה למעמדו הנחשק,
הוא תמיד נראה בחברת נשים יפיפיות.
אבל הן…התחלפו מדי כמה חודשים….
הפרטים האלה זעקו:
“לבד”, “בודד”, “מסוגר”..
הוא מגיע להצטלם לרשימת הגברים המצליחים ביותר מתחת לגיל 40 של מגזין ‘מוגל’.
אין ספק שהוא אחד הרווקים המבוקשים.
הצלם הוא בניטו, אחד הצלמים המפורסמים
והמצליחים ביותר בעיר.
לרשותו, העוזרת האישית שלו, אלקסה הולנד,
שבמשך שש שנים ביצעה עבודתה נאמנה,
עד ש…אימה נפטרה.. באופן פתאומי…
מותה של אימה חשף את הבעיות המשפחתיות שלה במלא כיעורן והסיר את הלוט מעל כמה אמיתות קשות שהלוואי ולא ידעה על קיומן.
היא הייתה בטוחה שאביה גיבור בילדותה…
אבל היא גילתה שהיה שקרן ועצלן.
בגללו היא איבדה את אימה.
היא התמוטטה רגשית באמצע יום צילומים.
לאחר שהבינה כי אביה אשם בהרס הילדות של אחד האנשים.
בניטו, שלח אותה לחופשת התאוששות
וכשחזרה מהחופשה בהוואי…
היא קיבלה מבניטו הודעה על העבודה הבאה….
כשהגיעה וראתה את קיין, מושא הציור…
שהתעקש שתספר משהו על עצמה…
ענתה,
שהיא יודעת סוד אפל מעברו
ולא רק זה…
אביה היה אחד המעורבים הראשיים בו.
קיין התפרץ עליה,
דרש שתפסיק.
מבחינתו אביה,
הוא האדם שהרס את משפחתו
ולכן הוא לא מעוניין לנשום את אותו האוויר שהיא או אביה נושמים.
קיין החליט להחליף צלם
ואילו בניטו….פיטר אותה.
הוא כעס כל כך עד שהחליט כי יהרוס לה את העבודה בתעשייה.
המצב היה רע.
בעצם,
המצב היה ממש ממש רע.
אמנם לסבה היה את הכסף והרצון לעזור לה,
אבל היא לא רצתה לבגוד בערכים שלה.
הכסף של סבה, השחית את אביה והיא לא רצתה שום חלק במשהו רעיל כל כך.
קיין ואלקסה, שניהם מעורבים במורשת טרגית.
במשך שנים היא נשאה בנטל האמת לבדה.
רק כשאימה נפטרה, היא גילתה גם מה שמו של הילד שחייו נהרסו.
היא חשה קרבה אליו.
הוא האדם היחיד שמסוגל להבין את הכאב שלו
והיא…..
רצתה לתמוך בו בדרך כלשהי.
היא התייסרה כשחשב שהיא חלק מהבעייה.
היא ניסתה להפגש איתו כדי להסביר את הצד שלה…אבל לא אישרו לה.
היא החליטה ששום דבר לא יעמוד בדרכה…
ניצחה כל מכשול,
הצליחה להכנס למשרדו לאחר תחבולות רבות.
בסיום לא מעט דין ודברים,
קיין החליט לקחת אותה כעוזרת אישית.
הוא הציע לה שכר ממש מצוין
אך הבהיר לה כי קשה לרצות אותו
והוא…אדם מאד עסוק.
הוא לא היה נחמד אליה
ואף דרש ממנה עבודה בשעות הזויות.
לא הייתה לה ברירה,
היא לקחה את הסיכון.
ומה אגיד לכם…
הוא בהחלט בוס קשוח
בעצם,
אחד…..מהגיהנום….
בקשותיו היו לגמרי מוגזמות,
כל אחת מהן לוותה בחוסר סובלנות בוטה.
זה לא שהוא לא ידע להיות מנומס…
הוא פשוט לא חשב שהיא ראויה ליחס שכזה.
אבל, 
מה לעשות כשגברת פלנגן והנרי, חברו הטוב, מתערבים בנעשה?!
מסתבר שאף אחד לא יכול לעמוד בדרכם..
קיין ממש לא האביר על הסוס הלבן
והיא…
לא מוכנה להיות כמו האמא שלה.
אבל מה עושים עם כזו משיכה?!
האם הם יצליחו להשאר ה’בוס המעצבן’
וה’העוזרת המתחכמת’?!
הרי הקשר שלהם רווי קשיים ומכשולים
וההסטוריה שלהם….עוד יותר.. 
 
מדובר בספר עם לא מעט תובנות עמוקות,
השאירו את העבר,
שחררו אותו ואת כל הכעס שנלווה אליו.
נסו לסלוח….
בשבילכם,
כדי להמשיך פשוט הלאה.
אמנם אי אפשר להחליט לסלוח.
אבל לפעמים אפשר לזכות למחילה,
המרירות שמרגישים כשלא סולחים…
עלולה לאכול אותנו מבפנים.
אין ספק שזו עבודה קשה.
אך זכרו שקל מאד לשגות ולמצוא את עצמנו בנתיב שמעולם לא התכוונו לצעוד בו.
התמקדו בטוב,
הרי לאנשים יש הרבה יותר מצד אחד.
 
מאחלת לכולנו להיות מאושרים
ושאף פעם לא נתרגל לכך.
כי כשמתרגלים.. 
שוכחים להעריך את זה.
קבלו ממני לא פחות מהמלצה חמה
יפעת ארניה.

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה