גבר גבר מאת אלונה ירדן.

סקירה מאת מור אסולין.

כשנחשפתי לכריכה ולשם של הספר חשבתי שאקרא ספר קיטשי של הזאנר, הופתעתי מאוד עד כמה השם ועד כמה הכריכה לא משקפים במעט את העלילה הטובה שיש בספר.

 

נדיר מאוד שאני קוראת תקצירים של ספרים, וכמו תמיד גם כאן לא קראתי תקציר. פשוט פתחתי את הספר וצללתי לתוך המערבולת.

 

יש משהו בכתיבה של אלונה שהיא תכלס׳ כלומר, מתעסקת בעיקר ופחות מסביב. הכתיבה הזו תופסת את העין של הקורא וככה גם סוחפת אותו בקלילות ובסקרנות שהיא יוצרת.

 

ב”גבר גבר” אנחנו נחשפים לסיפורם של עילאי ויסמין.

עילאי יוצא יחידה מובחרת של צהל, מאבד בדרך נוראית את ארוסתו. מאז, הוא נוקם את מותה בכל שהוא עוזר לאחרים.

 

יסמין צעירה תוססת, אדרנלין זורם בגופה, אין לה מעצורים, אין לה עצם בלשון והיא עושה ככל העולה ברוחה.

היא חצופה ולרגע לא מתנצלת על זה.(אהבתי את זה)

 

באחד מהמבצעים עילאי מציל את יסמין מלהיות קורבן אונס, ומשם הכל היסטוריה.

 

אלונה כתבה על נושא חשוב, נושא שאותי מעניין.

הסתקרנתי לדעת מה יהיה, מה יקרה?

קראתי מהר, ובכל פרק קיבלתי תשובה למה שרציתי.

 

לקראת אמצע הספר, היה רגע שפשוט גרם לי להרים גבה מחוסר הבנה למתרחש.

אישית, הרגשתי שחסר לי קצת יותר התעסקות ב”בשר” העלילה.

אהבתי שהכתיבה של אלונה לא מרוחה במחשבות ויותר מתעסקת בכאן ועכשיו..

אבל לפעמים זה גורם לפספוס בעלילה וזה חבל.

 

בגדול נהנתי מהקריאה, נהנתי מהסיפור המשותף של עילאי ויסמין.

אהבתי מאוד את יעקב ואת משפחתו, הם אימצו את עילאי ואת יסמין מה שלא מובן מאליו.

ובאמת הם נגעו בי.

 

“מישהו גזל מאיתנו את האושר וכל עוד היא לא איתנו, גם האושר שנחווה תמיד יהיה מהול בכאב”

 

 

כולנו עוברים משהו בחיים, משהו עצוב, כואב, משמח, משמח פחות. לא משנה מה, זה תמיד מצלק אותנו. אז חברים אם חוויתם משהו שפגע באושר שלכם, זה בסדר לחוות אותו גם כשהוא לא שלם במלואו.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה