ברית של נקמה מאת קורה ריילי.

 

סקירה מאת אורלי שטרית.

יכול לעמוד בפני עצמו אין צורך בקריאת קודמיו.

קדמו לו:

ברית של כבוד- לוקה ואריה

ברית של חובה- דנטה וולנטינה

ברית של שנאה- מתיאו וגיאנה

ברית של פיתוי – רומרו וליליאנה

כאן זהו סיפורם של גראול וקארה

 

 

׳איך אפשר לאבד את עצמך אם אף פעם לא קיבלת הזדמנות למצוא את עצמך?׳

 

זהו ספרה החמישי של קורה בסדרה ואני מצהירה שהוא הטוב ביותר.

לדעתי, אין צורך בקריאת הקודמים כי הדמויות כאן חדשות.

ברוכים הבאים ללאס וגאס לקאמורה הקשוחה והאכזרית ביותר, לסיפורם של גראול וקארה שיזכיר לכם באופן מדויק את סיפור היפה והחיה.

 

קארה כמו כל בנות המאפיה מיועדת להתחתן במסגרת ברית וחיזוק קשרים פנימיים.

בגידה וטעות של אביה מביאים לכך שהיא ניתנת כ״שלל״ כפרס לגראול במטרה להענישה לשבור אותה ולהוות הוכחה ׳למען יראו ויראו׳ מה קורה למי שבוגד.

 

לגראול מעולם לא היה משהו יקר כל כך ששייך לו וקארה שלו. היא ״רכושו״ הוא רשאי לעשות בה ככל העולה ברוחו. אך למרבה ההפתעה הוא מתייחס אליה יפה. הוא משתדל וזה קשה כיוון שבהגדרה הוא המפלצת הגדולה.

 

גראול הוא הממזר הוא האאוטסיידר שבוחרים לא להכיר בו. הוא רגיל להיות לבדו. הוא המפלצת שאף אחד לא רוצה לראות. הוא מכונת החיסול.

המוציא להורג שלא מפחד מכלום אך כולם מפחדים ממנו. הוא מקבל הוראה וסר למרותה.

הוא נוהם ועוד איך נוהם, מוכנה שינהם עליי מתי שירצה. הוא לא טוב במילים או ברגשות.

“שנאתי רגשות. שנאתי את החדות והעוצמה שבהן. שנאתי את התזכורת לכך שאני עדיין אנושי במובן הזה.״

 

קארה מבינה שרק אם גראול יעמוד לצידה תהא לה אפשרות להציל את אחותה ואימה.

האם תצליח לגרום לו לבגוד?

הרי מלכתחילה התכוונה ל׳השתמש׳ בו ותו לא. אבל אולי כבר לא?

האם המפלצת מגדלת לב?

האם יזכו שניהם בגאולה על ידי נקמה?

קיימת משיכה ואולי יש כאן אהבה???

האם הגולם קם על יצרו וינצח במלחמה העקובה מדם?  האם יבין שהיה כלי?

ואולי הוא בא רק להוכיח כאן שגם למפלצות יש רגשות?

 

הסיפור מסופר בגוף ראשון משתי נקודות מבט של גראול ושל קארה לסרוגין.

מה שנותן לנו להתחבר לדמויות ולעלילה באופן מושלם.

 

תקווה גורמת לאנשים להתנהג בטיפשות, להאמין בדברים שאין להם בסיס במציאות. אך היא גם גורמת רצון עז לצאת מהמעגל המוכר והידוע לפתוח ראש למחוזות אחרים. לחלום על עתיד טוב.

האם יצליחו לנקום ולצאת בשלום? כי כידוע, מהמאפיה לא בורחים.

 

אהבתי במיוחד שביחד היוו מראה זה לזו. לימדו אחד את השנייה הוקירו הצמיחו וצמחו. אז מסתבר שלכל סיר יש מכסה. גם אם בהתחלה זה לא כך נראה.

שניהם לא הרגישו ראויים. לשניהם הייתה בעיית דימוי עצמי נמוכה. הם לא האמינו שהם ראויים ליותר. בדרכה המיוחדת והרגישה הסופרת טוותה סיפור מעולה ומיוחד, הטוב מכולם.

מחכה לשאר חברי וגאס בהמשך.

 

לסיום: ספר נהדר שמוכיח שאל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בו, כמובן.

אל תשפטו אנשים לפי מראה, המראה מטעה. תנו צ׳אנס לאנשים.

לעיתים מה שיש בחוץ ומה שיש בפנים הוא אותו הדבר.

ולעיתים, האדם יפה מבפנים אך החוץ מצולק זה לא עושה אותו לפחות יפה ונהדר.

לעיתים האדם היפה בעצם מכוער מבפנים.

אין חוקיות, אדם הוא רק אדם.

ממליצה בחום לקריאה

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן. 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה