“ברית של נקמה” מאת קורה ריילי.

 

סקירה מאת יפעת ארניה.

 

 

#ספר חמישי בסדרה, קדמו לו “ברית של כבוד”, “ברית של חובה”, “ברית של שנאה”, “ברית של פיתוי”

“…תקווה, היא גורמת לאנשים להתנהג בטיפשות,

להאמין בדברים שאין להם בסיס במציאות.

הפסקתי לקוות לפני הרבה מאד זמן.

ידעתי למה אני מסוגל.

היא קיוותה שתצליח להרוג אותי.

ידעתי שאני יכול להרוג אותה,

לא היה שום ספק בכך.”

 

טוב,

זה היה לכם ברור שאעזוב הכל וארוץ לקרוא את הספר המצוין הזה…

ואם לאו, זה בסך הכל כי עדיין לא הכרתם אותי לעומק.

הרי הבהרתי לכולם פה, שזו סדרה מדהימה,

אין ספק, המאפיה במיטבה!

אז נכון שזהו הספר החמישי בסדרה

והוא בהחלט יכול להיקרא כבודד,

אבל עשו לעצמכם טובה.

אל תפספסו אף ספר כי הם פשוט מדהימים.

הפעם קורה לוקחת אותנו ליהנות מהחוויות המטריפות

במאפייה של ווגאס.

לדעתי זה הספר הכי טוב בסדרה בינתיים.

תחזיקו חזק כבר ממריאים.

 

קארה הייתה נערה יפיפייה מהחברה הגבוהה.

היא חיה בבית שמספר השאלות בו תמיד עלה על מספר התשובות.

בגדול,

אמנם ידעה מה אביה עושה למחייתו,

למרות שהם ניסו לשמר את אשליית הנורמאליות סביבם.

הרי אין ברירה כשהוא מראשי הפשע המאורגן.

היא כבר הייתה מאורסת..

לאביר על הסוס הלבן…

אבל אף אחד לא הכין אותה לכזו טלטלה בחייה,

באותו הרגע בו אביה הבהיר להם כי הם… נמלטים…

אך עוד לפני שהספיקו…נתפסו…

עולמה הטלטל מן הקצה אל הקצה.

היא הושלכה באחת אל המים העמוקים.

אין ספק כי אביה…בגד…ו..’דפק’ את העניינים בענק.

הרי כולם יודעים מה קורה כשמעזים לדפוק את המאפיה…

היא ראתה מראות קשים מנשוא,

ניתנו אותה…. כמתנה,

הוא היה העונש שלה…

מסרו אותה ללוחם הכי אכזר, הבלתי מנוצח.

מכונת לחימה ללא רגש.

החייל הטוב ביותר בשורות הקאמורה של לאס וגאס.

היא הרגישה שהמוות יהיה החסד הכי מתוק כשגראול יסיים איתה.

חשה באימה, בפחד ובייאוש,

חייה התפרקו לרסיסים.

הוא היה הצייד והיא הטרף

הנסיכה …והמפלצת…

המפלצת של הבוס, האוכף…

מקועקע בכל גופו,

אדם מסוגר,

בהחלט סכנה צרופה.

אופיו קרן כמו ענן שחור ועתיר סכנה.

הממזר‘ כך רוב האנשים קוראים לו מאחורי גבו,

אך כלפי חוץ הוא היה גראול- נהמה.

היות ומשהו השתבש במיתרי קולו לאחר תאונה איומה…

היא חששה ממנו ומכל מה שייצג.

גראול התקשה עם רגשות,

כמו אותיות בעיני אנשים עם דיסלקציה.

אבל הרי האנשים האלה לומדים לחיות עם המגבלה,

לומדים לקרוא למרות הקושי,

האם הוא יוכל ללמוד מהם רגשות?

ומה על קארה שלנו?

היא הרי נשבעה לנקום…

האם תצליח במלחמה מול ‘המכונה’?

יופי הוא דבר חמקמק

אבל מה לגבי חורבן ו…יאוש?

 

בני האדם לא נועדו להיות לבד,

אנחנו צריכים חברה,

זה באופי שלנו,

צריכים לדבר עם מישהו,

צריכים לסמוך על מישהו.

גם אם מנסים להיות עיוורים לאמת,

לפעמים היא סוטרת לך בפרצוף ללא התראה.

יופי חולף, אפשר להעלים אותו ברגע

נסו להיות יפים בעיקר מבפנים.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן. 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה