ברייטסייד מאת קים הולדן.

סקירה מאת יעל אסולין.

** אז, למה אתה קורא לקייט ‘ברייטסייד?”  שלי שואלת.
הוא מביט אלי, ואז אליה. ואז בחזרה אלי. ואז בחזרה אליה. הוא מצביע עלי “פגשת אותה?”
כולם מביטים בי והחיוכים שלהם אוהבים ולבביים. זה גורם לי להרגיש טוב.
גאס ממשיך “היא הנציגה הרשמית של אופטימיות. היא קרן שמש מזורגגת. היא לא רק מביטה על הצד החיובי… היא גרה שם.”

 

לקראת הגעתו של הספר על גאס, חזרתי לקריאה שנייה של הספר הנפלא הזה, כמעט שנתיים אחרי הפעם הראשונה. ומה אגיד לכן- הקריאה השנייה הייתה לא פחות מרגשת, העלתה בי חיוכים ודמעות כאחד בדיוק כמו בפעם הקודמת.

אז מי זאת ברייטסייד?

קייט סדג’וויק עוזבת את סן דיאגו ומתחילה את לימודיה בקולג’ גרנט במינסוטה. למרות שחייה היו לא פשוטים קייט לא נותנת לשום דבר לצער אותה ותמיד שומרת על אופטימיות, וזו הסיבה שמכנים אותה ברייטסייד. היא משאירה מאחור את חברה הקרוב ביותר, גאס, סולן להקה בתחילת דרכה שמתחילה לרכב על גל ההצלחה, ומתחילה חיים חדשים. אבל יש משהו שקייט מסתירה, שמעיב על חייה. היא מסרבת לגלות מה זה ולא נותנת לזה לעצור אותה מלהמשיך לחיות. היא מחליטה להתמקד בלימודים ,מוצאת כמה חברים קרובים ומיוחדים (כי יש לה נטייה להתחבר לאאוטסיידרים וזו אחת מני תכונות נפלאות שלה) ושומרת על מסלול חייה, אך דבר אחד היא לא לקחה בחשבון. היא לא תכננה לפגוש בקלר בנקס…

** “אהבה היא מושג זר, חמקני ובדיוני. אני יודעת שחלק מהאנשים מרגישים אותה, וזה לא שאני עשויה מאבן או משהו. אני כן אופטימיסטית, אבל אני קודם כול ריאליסטית. אני לא חיה בסיפור אגדה, וזה בסדר. אני חיה במציאות. ובמציאות שלי אנשים לא מתאהבים ומתחתנים וחיים באושר ועושר, כי החיים מסובכים. ומבולגנים.

גם חייו של קלר לא פשוטים, גם הוא מסתיר משהו מכולם. אחת לשבועיים הוא חוזר הביתה לשיקגו ולא מספר לאף אחד למה ומה הוא עושה שם. חייו היו על מסלול מאוד ברור עד שקרן שמש חייכנית נכנסה יום אחד לבית הקפה שבו עבד וטרפה את כל הקלפים….

קלר מקסים, חבר טוב ובאופן טבעי מתחבר לקייט אך יודע שהוא חייב להמשיך בתוכנית שלו לעתיד. הכל אצלו מתוכנן מראש מסיבה שרק שותפו לדירה יודע. מה הוא מסתיר שם בשיקגו? למה הוא חייב להמשיך בתוכנית, שלא בטוח שמתאימה לו, ומתכנן את עתידו כל כך בקפידה?

**  “אני מנסה לא לחשוב על העתיד יותר מדי. אני מעריצה גדולה של ההווה.”
אני תמיד חושב על העתיד,” הוא אומר, רציני לפתע “אני לא יכול להרשות לעצמי שלא. העתיד הוא כל מה שיש לי.”…..
…..אני לא אומרת שאתה לא צריך לרדוף אחרי החלומות שלך והמטרות שלך. פשוט אל תזנח את ההווה בשביל עתיד לא בטוח. הרבה שמחה מתפספסת, נאבדת, נדחית לאיזה זמן רחוק, שנים מעכשיו, שאולי לא יגיע אף פעם. אל תחכה ותפספס את הרגע הזה בשביל מחר שאולי בכלל לא יהיה שם.

קייט וקלר לא יכולים שלא לחוש במשיכה ההדדית ולא יכולים להתנגד לרגשותיהם אבל איך אפשר לשלב אהבה בתוך הבלגן שנקרא החיים? האם הם יגלו אחד לשנייה את סודותיהם? האם הם יצליחו לפתח איזשהו קשר או עתיד לאור ההווה הבעייתי?

את כל זה אשאיר אתכן לגלות לבד. אל תוותרו על הספר הנפלא הזה שיעלה בכן חיוך ודמעות ולא תוכלו להניח לרגע.

ותזכרו דבר חשוב שברייטסייד אמרה והוא כל כך נכון:

** “אני יודעת שיש אנשים שמפואר זה הקטע שלהם, אבל לדעתי תופסים מזה יותר מדי. זה גורם לי להשתוקק לפשטות. פאר מסתיר הרבה, אבל פשטות שמה את כל הקלפים על השולחן, בלי להתנצל, ושכל העולם יראה.”

 

את הסקירה הזו אני מקדישה לחברה טובה מתקופת הצבא- ענבר פרי ז”ל. כבר בקריאה הראשונה ושוב בקריאה הזו דמותה עלתה לי בראש כי כמו קייט, ענבר הייתה כולה אופטימיות, חיוכים, שמחת חיים מדבקת שגרמה לכולנו לצחוק הרבה וראתה את הטוב שבכולם. ענבר היא כולה ברייטסייד….

 

תעשו אדיר

 

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה