פעם ראשונה שאני רושמת מספר עמודים בסקירה שאני רושמת.

לספר 520 עמודים במשך 370 עמודים הרגשתי שהספר הוא חמוד וזהו.

כל כך הרבה פרטים על הסביבה, על החברים, ומעט פרטים שמפוזרים ברמזים מועטים לגבי הגיבורה הראשית קייט.

ברייטסייד מאת קים הולדן.

סקירה מאת מור אסולין.

 

 פעם ראשונה שאני רושמת מספר עמודים בסקירה שאני רושמת.

לספר 520 עמודים במשך 370 עמודים הרגשתי שהספר הוא חמוד וזהו.

כל כך הרבה פרטים על הסביבה, על החברים, ומעט פרטים שמפוזרים ברמזים מועטים לגבי הגיבורה הראשית קייט.

קייט אומנם חיובית, תמיד שם בשביל כולם, אוהבת לא נוטרת טינה, ושונאת שמרחמים עלייה. מוכנה לעשות למען כולם ולא אוהבת שעושים למענה.

דמות שחייה את החיים כאילו כל יום הוא היום האחרון- חרטות לא קיימות בלקסיקון שלה וזה משהו ששווה לאמץ.

 

מזל שחברות שלי אמרו לי מור תמשכי למרות שכבר הייתי בשלב פרישה. אבל בעמוד 370 כבר התחלתי לגלות את מה שניחשתי ואז שוב הרגשתי שהסופרת פשוט שטה בכיוון אחר, מעבירה שוב את הפוקוס מהמתח למקום אחר.

 

מעמוד 450 הספר קיבל מבחינתי תפנית חדשה.

קייט יותר חשופה יותר, גלויה  לסביבה שלה והלב מתחיל לכאוב, העיניים מתחילות לבצבץ בדמעות של עצבות.

 

אז נכון הספר התחיל בצורה מתישה והתקדם מבחינתי במריחה שבאמת היה אפשר לצמצם אותה ועד לשיא מיוחד בסופו של הספר.

 

אני חושבת על אנשים שאולי ישקלו לפרוש באמצע ובכך יפספסו את הספר, כי עד עמוד 370 כמעט כלום לא זורם והכל אותו דבר.

 

שלא תטעו לפעמים  לא חייב עומק אבל ברגע שספר בא להעביר מסר חזק חבל שהוא נמרח.

 

אז כן הדעה שלי מאוד חלוקה על הספר מצד אחד לא נסחפתי בקריאה, אבל לקראת הסוף גמעתי את הספר בהשתוקקות. חבל שרק לקראת הסוף התחלתי לאהוב אותו.

 

 לכריכה של הספר יש משמעות אבל עדיין אני לא חושבת שהכריכה  עושה חסד לספר.

אם הייתי נתקלת בספר באחת החנויות מבלי המלצה אין ספק שהספר לא היה מקבל ממני מבט.

 

אז חברים הפעם אני באמת לא נמצאת בעמדה של להמליץ או לא להמליץ

 

פשוט כל אחד יעשה  את השיקול שלו אם לקרוא או לא.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים
השארת תגובה