בלייר מאת אניטה גריי.

סקירה מאת יפעת ארניה.

#חלק ראשון מדואט

 

“…’זאת הטכנולוגיה החדשה ביותר למערכת טלוויזיה במעגל סגור’,

….

אלה פרטיה של מערכת המצלמות במעגל סגור של לונדון.

‘את מסוגלת לשתק את המערכת לרבע שעה?’

צ’רלי שואל, וקולו, משום מה, עדיין רך.

כבר חדרתי למערכת הזו כמה פעמים בעבר,

משום שמקסים אוהב לדעת שהוא יהיה מסוגל לשלוט בעיר

במקרה של מהומות.

….

‘אני מסוגלת לשתק אותה לארבע או חמש דקות לפני שהמערכת תחסום אותי.’

….

‘אני צריך רבע שעה’

‘אמרת שהג’ינג’ית תוכל לתת לי רבע שעה.

אני.צריך.את.הרבע.שעה.שלי.”

 

בימים בהם מתפרסמים פרסומים על הנשים של גואל רצון ובנו..

אונס קטינים…

התעללות בילדים חסרי ישע…

סחר בילדים כנראה הופך להיות משהו שלא תלוש מהמציאות.

זו הסיבה

ואולי …גם העובדה שאני לא מורגלת בקריאת הז’אנר הזה..

שהבטן שלי התהפכה מספר פעמים.

כן,

אתוודה בפניכם,

חששתי לא מעט לפני שהתחלתי לקרוא…

אפילו שקלתי בהתחלה לנטוש…

הרי מה לי ולרומנים אפלים?

אבל עידוד של כמה חברות ודחיפה של חברה אחת עקשנית…

הבהרה מהבקיאות בז’אנר, כי מדובר ברומן מתח על גבול האופל הקליל,

זיכו אותי בספר המקסים הזה.

אז אם חמש דקות של הפסקת חשמל בניו יורק תפסו את הכותרות לאחרונה…

תארו לעצמכם מה יקרה…

כשישביתו את לונדון ל…רבע שעה?!

 

בלייר,

היא אחת שאוהבת להיות מתחת לרדאר.

היא מתלבשת צנוע,

מהלכת כרוח רפאים.

היא אוהבת לנסוע לבד למקומות זרים,

פשוט כדי להחליף אווירה..

משום שחייה היו מרחץ דמים מתמשך.

היא למדה את מקומה כשהגיעה ל’אדונה’…

מקסים הביא אותה אליו כבר כשהייתה בת שמונה.

היא כבר עשר שנים אצלו.

היא הבחורה היחידה שקרובה אל הבחור הנאלח הזה.

הוא אחד שסוחר ומשתמש לרעה בילדים ובבגירים.

אחד ש’מחנך’ את ‘חיות המחמד שלו’ במכות איומות ובעינוים.

היא חונכה לא להביע רגשות.

לפעמים הרגשתי שהיא פשוט רובוט…

היא עוסקת בטכנולוגיה,

בילתה שלוש שנים בחדר עם ספרים,

שורות קוד ומחשבים.

היא לימדה את עצמה את כל מה שהיא יודעת.

הפכה לאקרית, מהמובילות…

היא גם חלק ממערך האבטחה של מקסים.

מאומנת להגן עליו מתוך אינסטינקט..

בכל דרך אפשרית…

ממש אומנית לחימה.

אך היא יותר מאולפת מאשר מאומנת.

המוח שלה עושה הכל כדי לרצות ולהגן על האדון שלה,

מבלי שהיא צריכה כלל לחשוב…

מקסים סומך עליה,

נותן לה רכב, דירה ושכר.

היא לא אסירה כמו כל השאר…

אך נראה שהיא בהחלט כלואה, בנפשה.

מקסים מכיר לה את צ’רלי דקנה, חברו הוותיק.

הוא בשנות העשרים המאוחרות שלו,

גבר נאה שמאוהב…בעיקר בעצמו.

האמת,

ביננו….

אני ממש התאהבתי בו.

במיוחד כשהסביר לבלייר,

“..’שוקולד?’ הוא מביט בי בשאלה.

‘אני לא אוכלת שוקולד’.

‘את צריכה’. הוא לוגם מהקפה בתנועות בוטחות.

‘אומרים שזה מכיל משככי כאבים טבעיים שמשפיעים לטובה על נשים.

וזה אמור לסלק מצבי רוח’..”

תודו,

גבר חכם!!

הוא מוקסם מבלייר

ו…ג’ינג’יות…תמיד סיקרנו אותו.

אבל מקסים מבהיר לו שבלייר מחוץ לתחום.

שהיא שלו ורק שלו.

צ’רלי הוא בנו של ראש ארגון פשע במקסיקו.

הוא ידוע בשיטות העינויים האכזריות שלו.

אך תמיד מקפיד לשמור על צלם אנוש.

מקסים מבטיח לצ’רלי שבלייר תפרוץ ותשתק את לונדון ל-15 דקות.

כשהוא מגלה שהיא מסוגלת לשתק את המערכת רק לחמש דקות, צ’רלי זועם.

בלייר מרגישה שהיא חייבת להגן על מקסים.

היא חייבת להבטיח שלא יקרה לו שום דבר.

מבחינתה חייו חשובים מחייה.

מקסים מבחינתה כל מה שחשוב…

ומעל הכל.

היא קיבלה מספר שבועות כדי לשכלל את יכולותיה,

היא יודעת שתיענש אם לא תעמוד בלוחות הזמנים.

היא פשוט תחטוף…

היא נאמנה למקסים,

לא עונדת רצועה,

חיה מחוץ לביתו,

יודעת להילחם,

משכילה,

חצופה,

ו..יפיפייה.

בלייר שרויה בדיסוננס מתמיד.

הגברים מצליפים בנשים ומתנהגים אליהן כרכוש בזוי.

בלייר לא אוהבת את זה,

היא מרחמת עליהן,

אבל מרגישה כי זה לא תפקידה להציל בחורות כאלה.

למרות שהייתה רוצה,

למרות שהיא יכולה,

היא לא חולקת את חיבתם למכות.

אבל היא לא מכירה דברים אחרים.

היא הגיעה צעירה מאד למקסים.

היא אמנם חושבת שמה שהוא עושה אינו מוסרי,

אבל היא חבה למקסים את חייה,

הוא העניק לה חופש מאז שהיא חייה.

צ’רלי הוא איש מאד מבלבל,

הוא אור וחושך,

רע וטוב.

הוא מפלרטט עם בלייר ללא הפסקה.

צ’רלי הופך את עולמה המוכר על פיו,

הוא מנסה לשכנע אותה לעזוב את מקסים.

אפילו מבטיח לה עבודה,

שלא תחייה כרובוט חסר רגשות,

אבל היא לא מוכנה להשתכנע.

היא יודעת שמקסים לא יוותר.

האם בלייר תצליח להוריד את חומות ההגנה שלה?

היא חייבת לציית למקסים ולכל בקשותיו.

היא חייבת לסכן את חייה למענו.

היא בנויה כדי לתקוף כל מי שנוגע בה,

את כולם…מלבד מקסים…

אז למה היא לא מצליחה להילחם בצ’רלי?

בלייר מבלבלת,

לרגע אפשר לחשוב שהיא מאולפת על ידי מקסים,

שאי אפשר לחדור אליה,

אחר כך היא מורדת,

עם הפגנות חוצפה,

ואז…עם צ’רלי….היא נמסה…

האם הדרך היחידה להיפטר מפיתוי היא להיכנע לו?

האם היא מסוגלת לעמוד בכך?

האם מקסים הכין אותה לזה?

היא הרי בחורה חזקה.

חייה מסתחררים.

אין לה רגע של שלווה,

לא מגיע לה סיפור אגדה?

יש לה אפשרות לצאת מהעולם ההזוי הזה של מקסים,

אבל משהו קושר אותה כל כך אל חייו…

האם זה פחד?

או שפשוט זהו העולם היחיד אותו היא מכירה?

אבל אז…

כל עולמה מחשיך….

מה עושים כשכל חייה אולפה לקבל אישור רק מאדם אחד…

לכל דבר…?

האם ההתניה שלה למקסים דומה לאופן שבו ילד קטן אוהב את הוריו?

בלי קשר להתנהגותם?

 

האם לא מגיעה לה השלווה?

 

אתן לכם אזהרת מסע,

זה בהחלט לא ספר לבעלי לב חלש…

יש אלימות, ניצול ציני באנשים,

סחר בנשים תמימות, בילדים, שימוש בסמים.

כאבתי על בלייר,

היא אפילו לא הבינה עד כמה היא מסכנה…

ממליצה מאד לקרוא

 

יפעת ארניה

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה