בוער ולא נשרף מאת אל קייסי.

סקירה מאת מעיין יחיאלוב.

 את הספר הזה התחלתי לקרוא כחלק מהאתגר של הציפור הסגולה (הציפור קצת התחרפנה אבל אם זה מדרבן אותי לקרוא ספרים כיפיים אני בעד). 

יש לי אותו בבית מאז שיצא אבל הייתי צריכה קצת דרייב כדי להתחיל אותו, ומזל שהתחלתי אותו כי הוא בא לי בול בזמן.
הספר הוא קליל חמוד ומקסים, ויש בו עוד קצת מעבר.
את כל מה שחשבתי עליו תקראו בהמשך.
#אתגר_הציפור_הסגולה

על הספר-
לאנדי מרקס יש חיים מסודרים, הכל אצלה נמצא בשליטה ויש לה תכנית חיים מסודרת.
על התכנית הזאת היא חשבה בגיל 15 לאחר ילדות לא פשוטה, ילדות קשה. היא לקחה על עצמה החלטה שרק היא תהיה אחראית על החיים של עצמה.
אין דבר שקורה לה כבדרך אגב, היא מודעת להכל, היא שולטת בכל ולא משאירה שום דבר לגורל או למזל.
היא עורכת דין חריפה ולא מתפשרת, היא עושה את הטוב ביותר שלה בלי להסתכל לצדדים.
אך כשהוחלט שעליה לטוס עם חברותיה לווגאס, למסיבת רווקות של אחת החברות הטובות שלה, היא מתלבטת אם לנסוע אך לבסוף היא מניחה את השליטה האופיינית לה בצד, את אנדי העורכת דין משאירה בשדה תעופה ומחליטה לזרוק את כל העקרונות שלה לטובת סופ”ש של שכרון חושים ובילויים.

גאווין מקנזי או בכינויו מאק, גבר גבר מכפר באורגון, למשפחתו יש חווה והוא עובד בה.
הוא קאובוי במלוא מובן המילה.
הוא מגיע לווגאס כדי לחגוג לאחיו מסיבת רווקים, אך הוא לא מצליח לחגוג לו, כי את עיניו תפסה הבחורה הכי שיכורה ויפה בווגאס שבמקרה נפלה ושפכה עליו את המשקה שלה.
מפה לשם הם שיחקו יחד בלאק גק שתו קצת (או יותר מדי) ואז הוא נסחף איתה ללילה אחד של תשוקה עזה.

לילה אחד של טירוף חושים שבסופו הם נפרדים, אותו הלילה טומן איתו סוד, שאף אחד לא יודע מה הוא, אפילו לא אנדי עצמה, כי היא קמה עם האנגאובר מהגיהנום ושכחה קצת פרטיםמהלילה.
מה שקורה בווגאס? ממש אבל ממש לא נשאר בווגאס!

זהו סיפור על זוג עם הבדלים תרבותיים גדולים, הבחורה מהעיר והבחור מהחווה.
דווקא עם כל השוני הזה, היו הרבה דברים שבהם הם השלימו אחד את השניה, מתוך השוני הזה הם למדו אחד על השניה והבינו (יותר נכון אנדי הבינה) שלגור בעיירה קטנה זה לא כזה נורא, ועוד יותר הבינה שלזרוק את כל התכניות זו הרגשה משחררת, שלחיות את הרגע זה הדבר הכי טוב שקרה לה.

“Loceo non uro”.
משמעותו, אני בוער ולא נשרף. אבל מבחינתי זה אומר שיש לי ברירה. אני צריך לאזן את הטוב עם הרע, לוודא שאני מתרחק מהדברים שעלולים לשרוף או לצלק אותי, אבל להתקרב מספיק לאש כדי שארגיש את החיים ואחווה אותם באמת“.

אתחיל מהדבר הפחות טוב היחיד שהיה לי בספר- אני חייבת לציין שלא התחברתי ישר לספר, זה לקח לי כמה פרקים עד שהתחיל לזרום לי, אבל כשזה קרה לא יכולתי לעזוב אותו.
הכתיבה של אל קייסי הייתה לי זורמת וסוחפת, הצחיקה אותי איפה שהיה צריך, וגם ריגשה (אפילו בספר קליל ומצחיק מצאתי את עצמי מתרגשת).
אהבתי ממש את הדמויות, את מאק טיפה יותר כי בכל זאת הוא גבר חתיך הורס, שזוף וגם חכם!!
אהבתי באנדי שהיא לא שולטת בפה שלה, כשהיא שיכורה הכל יוצא ממנה לטוב ולרע וזה הצחיק אותי בטירוף.

בוער ולא נשרף הוא ספר ראשון מתוך דואט האחים מקנזי.
הוא רומן קליל, מתוק, חצוף וסקסי.
העביר לי את הזמן בכיף ובצחוק מתגלגל.
מקבל ממני 4 כוכבים מנצנצים.


                              
תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה