כשהספר “בולי” רק יצא באנגלית כל חברותיי שקוראות באנגלית פשוט התמוגגו ממנו, לימים הוא תורגם לעברית…

בולי מאת פנלופה דאגלס.

סקירה מאת חוה יוסופוב גדייב.

ספר ראשון בסדרה.

כשהספר “בולי” רק יצא באנגלית כל חברותיי שקוראות באנגלית פשוט התמוגגו ממנו, לימים הוא תורגם לעברית ואין לי מושג למה לקח לי כל כך הרבה זמן לקרוא אותו!

“לשרוד זאת הנקמה הטובה ביותר” (פרק 4)

מה חשבתי על הספר:

הספר כתוב בגוף ראשון מנקודת מבטה של טייט.

אפשר להגיד שהוא ספר נערי תיכונסטי אבל הוא לגמרי לא לנוער! 18+

הדמויות הן תלמידי תיכון, הבוגרים של בית הספר וזה ממש לא הפריע לי! ההפך, הם גרמו לי לרצות לחזור לתיכון.

כל המסיבות, החברים, הבילויים, האהבות הראשונות ואפילו הלימודים- עשו לי חשק לחזור לספסל הלימודים.

מאוד אהבתי את העלילה. הסופרת לא מורחת אותנו יותר מדי,

התיאורים שלה לא מתפרסים על חצי דף, הכתיבה שלה טובה ושנונה, העלילה מתקדמת בקצב טוב,

הכל זורם ופאן ולא כבד מדי (למרות עברן של הדמויות).

והדמויות.. אוי הדמויות! מה שהם עשו לי!!

הדמויות:

טייטום או כמו שהיא אוהבת שקוראים לה טייט- על פניו היא נראית נערה דיי רגילה רק שהיא הרבה דברים כן אבל רגילה היא לא. קודם כל היא הנערה שג’ארד מתעלל בה, וכן הוא מתעלל בה ואם לא הוא אז חבריו הנאמנים עושים זאת.

רוב הזמן טייט גרה לבד ולכן היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה אבל היא לא עושה את זה. לטייט יש משמעת מאוד קפדנית ותוכניות לשנים הקרובות. היא יודעת מי היא ומי חבריה, היא יודעת למה היא מסוגלת ואיפה היא רוצה ללמוד. היא מבריקה וחכמה אבל ברגע שג’ארד בסביבה היא משתתקת, ולא בגלל היופי המדהים שלו, או בגלל שהיא מאוהבת בו בסתר, לא.

בגלל שג’ארד מפחיד אותה. וגם כי פעם הם היו חברים מאוד טובים..פעם!

כשטייט עולה לכיתה יב’ היא מחליטה שהשנה היא לא תתן לג’ארד לדרוך עליה ומתמודדת מולו בגבורה. טייט מפתיעה את כולם בתגובה ובעיקר את ג’ראד ואת עצמה.

כשטייט מתעמתת עם ג’ארד הניצוצות שעפים באוויר…הם רק ההתחלה!

“אני אגרום לך לבכות מהר מאוד.” הנימה שלו היתה רגועה והחלטית. האמנתי לכל מילה.

נשמתי עמוק וצמצמתי את העיניים מולו. “כבר גרמת לי לבכות המון פעמים.” זקפתי באטיות אצבע משולשת מולו ושאלתי: “אתה יודע מה זה?” ניגבתי את זווית העין באמצע, “זאת אני מנגבת את הדמעה האחרונה שתוציא ממני אי פעם.” (פרק 4)

ג’ארד– אני פשוט מאוהבת במניאק חסר תקנה!

לאורך הספר ג’ארד מעצבן, מכעיס, בלתי נסבל אפילו, אבל בו זמנית גם מקסים, ממיס, סקסי ומדהים!

הוא שם לעצמו מטרה- את טייט. הוא רוצה לרמוס אותה, להשפיל אותה, לראות אותה נשברת ובוכה- למה? טוב.. תצטרכו לקרוא ולגלות לבד!

ג’ארד עובר תהליך משמעותי בספר- תהליך של קבלה. הוא מקבל את עברו ועושה הכל כדיי לא לחזור על טעויותיו.

“יחסית למניאק שאוהב לשבור את הכללים הוא מעדיף ללכת על בטוח. ויחסית לאחת שתמיד הולכת על בטוח- העדפתי לשבור את הכללים.” (פרק 21)

יש לנו גם את קייסי- החברה הכי טובה של טייט שבאיזשהו שלב מאוד עצבנה אותי.

ואת מדוק- חברו הטוב של ג’ארד- הוא פוץ אמיתי! לפחות בהתחלה.. אבל בסוף הספר הוא מראה את פרצופו האמיתי ואין ספק שמפוץ הוא הופך לנסיך.

כל הדמויות בספר תרמו לעלילה.

אהבתי את הדיאלוגים ביניהם, את הרגשות והמחשבות שלהם.

אהבתי את המתח המיני שהסופרת יצרה כאן!!

גאד, עד שמשהו קרה בניהם היא פשוט משכה אותי באף לאורך הספר!

וכשסוף סוף השער נבקע, הפרח פרח, המנעול נפתח (תקראו לזה איך שתרצו)

כשסוף סוף הגעתי לסצינה המינית- זאת היתה בין הסצינות האירוטיות היפות שקראתי!

לסיכום:

נהנתי מאוד מהספר, מהדמויות, ומהעלילה.

נשאבתי לספר מהעמוד הראשון ולא רציתי לסיים לקרוא אותו.

ממליצה בחום לקרוא את הספר!

אל תוותרו עליו רק בגלל שהדמויות בגיל תיכון.. תאמינו לי שאם כבר לחזור לתיכון אז זה רק עם ג’ארד וטייט!!!

מחכה לספר השני בסדרה שמסופר מנקודת מבטו של ג’ארד- בטוחה שנבין אותו ונתאהב בו יותר.

ולסיום,

ציטוט אהוב:

“אתמול נמשך לעולם, מחר לא בא אף פעם עד שהגעת.” (פרק 30)

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים
השארת תגובה