ארס ותהילה מאת שאנורה ויליאמס.

סקירה מאת אורלי שטרית.


דרקו מולינה איז אין דה האוס וכמה שחיכיתי לראות מה יתפתח כאן.

״הם התעסקו עם האדם הלא־נכון,”

 

אם הם בוגדים בך, תתקדם מהר. תחשוב בזריזות. תחסל אותם. זה היה המוטו של אבא שלי. המוטו של בני מולינה.

 

 

״אין זעם בגיהינום שישווה לחמת זעמה של אישה פגועה.” ויש לנו כאן אישה פגועה וזועקת לנקמה, אהבה שלא קיבלה ובשמה מוכנה לשרוף את הכל עד אפר.

 

 

“האיש שהיה פעם מפלצת באפלה הפך לכל מה שאי פעם רציתי….. הוא הסיבה היחידה שאני עדיין רוצה לחיות.”

 

ג׳יה ודרקו מתרחקים הוא לא סומך עליה והחיים הופכים קשים. היא עשתה טעות ענקית זה לא משנה שלא התכוונה היא לא הפטרונה יותר? יותר בכיוון של אידיוטה ואסטופידה!”. גם גברת מולינה מתמלאת באכזבה ממנה. גם היא סמכה עליה.

לבד בכלא או באחוזה, הלבד מעיק לא משנה היכן אתה. כשמתעלמים ממנה ההרגשה נוראית וכואבת. היא לא ריינה יותר.

האהבה מוכתמת.

כמו סכין שחודרת ומסתובבת.

היא תעשה הכל לכפר על טעותה.

אך היא מורחקת.

 

דרקו לא טיפוס שבורח מבעיות. הוא מטפל בהן ואפילו מקבל עליהן אחריות, אבל הפעם הוא מסרב. עד כאן עד העניינים שבלב. הוא הכניס אותה פנימה והיא בגדה גם אם מתום לב ולא בכוונה תחילה. הוא נסוג ממנה מתחפר בעצמו האם זה מה שיהרוס אותו?

 

הוא אל חפה, האיש המסוכן והמהורהר, הוא כועס ולא נראה שיעבור לו בקלות עכשיו או אם בכלל.

דרקו מתמלא ביצר הנקמה הוא נשבע להרוס ולהרוג את כל מי שהייתה לו יד במלחמה.

תיאגו ואיש סודו הקרוב איננו,

שניהם תמיד נתנו יותר משקיבלו.

יש בו יצר הרס עצמי וכעס, דרקו כועס הוא דרקו מסוכן. איך אני אוהבת את הסכנות האלו.

 

שוב מגיעה דמות מחופשת לזאב בעור כבש

וג׳יה התמימה תמיד סומכת אך האם למדה לקח ממה שקרה?? האם היא תחזור ׳מוכנה להילחם׳??

 

ג׳יה מורידה את מה שנשאר מחומות המגננה שלה

היא באה לתת עבודה להחזיר את הכתר לראשה.

האם בסוף ישארו יחדיו?

אל חפה אי לה פטרונה.

כח בלתי נפרד??

 

חפה לא מפגין רחמים או חמלה, ובכל זאת הרגיש אותם כלפי ג׳יה – שוב ושוב. הוא לא יודע מה לעשות בה לשנוא או לאהוב אותה עד כלות.

היו קטעים בוערים במיוחד מלאי תשוקה אהבה מהולה בשנאה זה קשוח ונפלא.

 

אי אפשר להילחם באהבה. אי אפשר להתעלם ממנה. אפשר לנסות אבל זה לא מצליח מה שנחרט בלב נשאר שם לעד. גן עדן וגיהינום, שלווה וכאוס.

מלחמת עולם מלאה במרדפים. מלאה בקורבנות.

 

העלילה מסופרת בגוף ראשון מפיה של ג׳יה ודרקו לפרקים. נהנתי לקרוא פרקים מנקודת מבטו.

 

לסיום:

 

פרח נוסף שגילנו כאן גם נדיר ונקרא ‘מוות באינדיגו’ והוא מסמל את מה שהפכה ג’יה עבור דרקו הם רעילים וארסיים. בדיוק כמו שהפכה להיות עבורו. הם יפים בטרופים אך יופי יכול להטעות, אלה הפרחים הכי קטלניים בעולם.

אפשר להריח. אפשר להסתכל. אבל אסור לגעת.

 

תזכרו ותלמדו להביט אחורה תמיד. קוראים לזה הגנה אחורית.

סָלידה – החוצה, גם כשאתם יוצאים תמיד יהיה מי שירצה לתקוע סכין בגבכם.

גם לאל, למלך הגדול מכל לחפה, יש לב.

 

טרילוגיית פשע מעולה מהמעלה הראשונה, נשבתי בקסמה.

מה שלבטח אני יודעת בטוחה וסמוכה שאתגעגע לדרקו מולינה הזה….. דיוס מיו. אתגעגע פרה סיימפרה.

שאנורה לגמרי נכנסה אצלי לרשימת הסופרות הטובות והמעולות. תודה u על הטרילוגיה הזאת.

תזהרו לעשות טעויות חפה רחוק אך רואה הכל.

 

ממליצה בטרוף לקריאה

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן. 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה