אני, שירלי סטירהורן מאת מילי.

סקירה מאת יפעת ארניה.

“…’מי פצע אותך?’ מענה נראה לי כמו רעיון גרוע.
שאפתי לנתק מגע ולכן שתקתי.
הוא המשיך,
‘אז מי פצע אותך?’.
הרמתי ידיים.
‘לא מי, אלא מה. 
ארגז אוניברסיטה שנה ד’ שהשכן החדש האדיוט שלי הציב לי מול הדלת’.
….’טוב, לפחות יש לך שכן מלומד, זה משהו שאת יכולה לזקוף לזכותו.’
‘השכלה לא עושה עליי רושם…..מראה חיצוני, בעיקר הדו ראשי של היד’….”
“…’מעניין מה פרויד היה אומר על זה’…
‘אני חושב שהוא היה אומר שהשכן שלך מנסה לסמן טריטוריה 
ולהודיע לשכנה שלו שבעל הבית הגיע,
ככה זה- אנשים מונעים מסקס ואגרסיות’…” 
 
אם בא לכם לשבור שיגרה, 
לצחוק בקול, להתאהב בבחורה חצופה, צינית וקורעת,
אחת כזו שכל אחת תשמח שתהיה בערסנל החברות שלה…
מצאתי את הספר המושלם בשבילכם.
ספר קליל, מתחכם, מרענן ומקסים להפוגה קומית מהחיים.
זה רומן יוצא דופן,

זוהי הכתיבה השנונה ביותר שנפגשתי בה עד כה.

“…תרגלנו שוב ושוב, ולא חישובי מתמטיקה.
אמנם התחלנו בוויכוחים על הוכחות בטריגונומטריה וסדרות חשבוניות.
אלא שלרוב סיימנו בהנדסת תנוחות המישור….”
 
זה ספר מעולה למי שרוצה לברוח מהשיגרה,
מהסיפורים העצובים שיש לנו לפעמים בחיים…
זה סיפור משובת נעורים עם הגיגי אהבה והרבה תעוזה.
 
שירלי, לאה סטירהורן, 31.
השם שלה ארוך כמעט כמוה,
היא בהחלט בחורה כלבבי,
אחת כזו שמצב רוח ירוד לעולם לא ימנע ממנה ליהנות מבגדים יפים ומנעליים…
היא אפילו הגדילה לעשות
והגיעה לתובנה ששופינג הוא מצב תודעתי, הישרדותי ולכן היא חייבת להגן עליו בחייה.
(אמרתי חכמה?!)
היא דמות חזקה שלא מפחדת למרוד.
אפילו לא בהוריה…
היא לומדת צילום בבצלאל, היא אמנית אמתית.
למרות כל הספקות,
הקימה עסק ומצליחה בו.
היא מחליטה שהיא צריכה רק קשרים קצרי מועד,
פשוט מתייקת אותם בדף העוברים ושבים שלה….והיא …אלופה בתיוקים.
אמא שלה,סוג של טיפוס….
כירורגית לב, אחת כזו שלא נכחה בשום צומת משמעותי שחוותה.
היא לא הגיעה לאספות הורים או למסיבות סיום.
אפילו למסיבות יום ההולדת הייתה מתייצבת כאחרונת האורחים.
אבא של שירלי, ניסה תמיד לחפות על חסרונה של האם.
אחד כזה שהזכיר כל הזמן שהיא הדבר הכי יפה וחכם שהטבע יצר.
אדם חם ומדהים,
אחד כזה שיבהיר לה תמיד כי- 
…יש הרבה דגים בים, אבל שירלי סטירהורן יש רק אחת…”
אחד כזה שיכול לגרום לה לחייך גם בזמנים קשים.
גרשון אחיה הוא עמוד התווך שלה, אחד כזה שיתייצב לימינה בכל זמן שהיא רק צריכה.
לשירלי היה את דן לביא,
האקס המיטולוגי שלה, אהבתה הראשונה
ועם זאת האיש ששנאה יותר מכולם.
דן היה היסטוריה,
איתו לא נרקמה הזוגיות המופלאה מהאגדות…
בבוקר רצוף טרגדיות מצחיקות היא פוגשת
באסי רומנו,
גבר חתיך ומסוקס, חכם, מעריץ סרטי ‘קיטש’…
הוא ג’נטלמן,
עם…איך לא? עבר לא פשוט….
האם היא תצליח לתפוס ממנו מרחק כדי לקבל את הפרופורציות הנכונות?
 
אהבתי מאד לקרוא את הספר,
אהבתי שלכל דמות יש אישיות משלה,
יש אותנטיות של סגנון דיבור…
אהבתי שהכניסה את השקפותיה והיו לא מעט סטיגמות שנשברו….
היא בת למשפחה “פולנקאית”– פולנית ומרוקאית גם יחד.
מעין כור היתוך, קיבוץ גלויות, מזרח ומערב, שלוימה ושולה.
האב פולני, דור שני לשואה- איש חם ומדהים,שיפוצניק…
האם מרוקאית, באה ממשפחה מרובת נפשות, טיפוס קר, מנוכר, רופאה….
“…אמא שלי היא תופעה אחת בדור,
במיוחד נוכח העובדה שהיא גדלה במשפחה מרוקאית רבת משתתפים…”
היא הכניסה לא פעם את השקפותיה הפמיניסטיות 

ואת הקונפליקט בו נמצאות אימהות קרייריסטיות…

“…אתה יכול להגיד לי תודה.
לחשוב כמו בחורה ישדרג לך את החיים…”
 
שירלי מצוטטת רבות את הכתיבה של ג’ין אוסטרן, הסופרת של “על תבונה ורגישות”“גאווה ודעה קדומה”
אשר העבירה לא מעט ביקורת עוקצנית ושנונה על התפיסות התרבותיות ששלטו באנגליה באותם הימים…
נראה כי גם מילי שלנו פועלת כך…
מילי הסופרת שלנו בהחלט משב רוח רענן
מאחלת לכולכם להיפגש ולהתמגנט מחדש כדי ליצור את קווי המתאר המחוברים שלכם.
אל תשכחו שאתם שווים,
אתם יהלום אמיתי!
 
 
ואתונה….?
היא לעולם לא תראה לי יותר יעד אפור ולא מעניין..
קריאה מהנה.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה