אני, שירלי סטירהורן מאת מילי שוורצמן.

סקירה מאת מור אסולין.

מכירים את הרגע שבו אתם/ן רוכשים/ות ספרים אבל אז, הם עומדים בספריה מבלי שנקרא אותם? וכשאנחנו מגיעים אליהם אנחנו יודעים שהגיע זמנם?

הספר של מילי שוורצמן הגיע אלי בתקופה עמוסה מאוד, תקופה שאני בדרך כלל לא קוראת ספרים.

 

אך, כמו שאומרים ספר מגיע ליד כשהוא יודע שהגיע זמנו.

לספר של מילי הגעתי בעקבות הכריכה, לא קראתי תקציר. הכריכה דיברה אליי כי היא הייתה לי שונה בעין וסימנה לי משהו חדש וקליל.

 

שירלי היא בחורה שסובלת מרגשי נחיתות במהלך חייה. היא  מרגישה כעס לאמה שרוצה יותר להגשים את עצמה מאשר להיות בבית עם שירלי ואחיה. יש לשירלי רגישות יתר לשמה. בצעירותה היא חווה שברון לב.

 

אסי רומנו הוא מהנדס יווני, הוא חווה טרגדיה בילדותי ומה שמציל אותו מתוך כאוס זו האהבה שלו למתמטיקה ופיזיקה.

 

שירלי ואסי נפגשים במסגרת העבודה, ומסתבר שהם גם שכנים. אחלה מתכון לאהבה ענקית, אהבה מהסיפורים.

 

הספר “אני, שירלי סטירהורן” אמור להיות קומדיה רומנטית. אך, לאורך הקריאה לא הרגשתי שקראתי רומן. הרגשתי שאני קוראת את חייה של שירלי.

 

מעט היה חסר לי התלהבות ורגש ביחסים ביו שירלי לאסי. אהבתי נורא את דמות המשנה אריאלה רובין שהרימה לי לא פעם את החיוך בשפתיים.

 

אני חייבת לשבח את כתיבה הקלילה של מילי, הקלילות, הספר הגיע אלי בזמן של תקופה עמוסה, וזו כנראה הסיבה שהיה לי נחמד בזמן הקריאה.

 

לסיכום:

אהבתי את השנינות, את הדיאלוגים ואת דמות המשנה אריאלה רובין.

 

ספר חמוד מאוד להעביר איתו תקופות עמוסות, הוא קליל ושנון ושונה ממה שאנחנו רגילות.

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה