אלכס ולוקאס מאת מוניקה רובינסון.

 

סקירה מאת אורלי שטרית.

 

 

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע…..

 

עצמתי את העיניים לאט ודמעה אחת זלגה במורד לחיי. זאת לא הייתה התחלה חדשה עבורנו.

זה היה הסוף.

זאת הייתה הדרך שלו להיפרד ממני……

 

סיפור אהבה רומנטי הנפרס על פני שנים, סיפור על אהבת נעורים על חברות אמיצה עם הרבה משקעים.

כאבתי נפגעתי והתרגשתי אפילו דמעתי. לכל אחד יש מישהו שהוא חלק ממנו מישהו שמכיר אותו הכי טוב שיודע כל ניואנס כל תגובה שמבין לבד מה הכוונה גם ללא מילים, העיניים מדברות כאן.

מישהו שתמיד יהווה חלק בחיים ויהיה מוכן לקבל כל תפקיד העיקר להיות שם: החבר הטוב הידיד ואולי לפעמים היזיז כאלו היו לוקאס ואלכס בלתי נפרדים.

 

עד ש…….

 

מוניקה ידועה בכך שהיא לוקחת דמות ומכירה לנו אותה מילדות, כאן זו אותה תבנית.

מעל לשני עשורים מונחים כאן לפנינו. זהו סיפורם של אלכס ולוקס החברים הטובים.

 

באוק איילנד נוצרה חבורה הם היו ארבעה בנים וילדה.

אוסטין ג’ייקוב דילן לוקאס ואלכס.

אלכס הייתה הכי קטנה והיא נגררה אחריהם לכל פינה,

כבר מרגע שלמדה לזחול זה היה ברור היא טום בוי.

לא עניינו אותה בובות ושמלות היא הייתה כאחת הבנים.

היא הדבק המאחד את כולם יחדיו את החבר’ה שלא נפרדו לעולם.

היא העכברונת שלהם של כולם אך של לוקאס במיוחד.

ואם תגידו לה את לא יכולה או את בת…. אז צפו לבעיטה במקום הרגיש ואפילו לסנטר מתריס.

ללוקאס כאמור פינה חמה, היא והוא זה הכח זה התצריף.

“את השקט שמרגיע את הסערה שלי. זה תמיד היה ככה. את המפלט שלי.”

יש להם אפילו מקום משלהם “הבית הנטוש” תזכרו אותו טוב כי שם קרו לא מעט דברים שגם שיבשו להם את החיים.

היא הייתה צמודה אליו כמו הגלשן עליו גלש בכל רגע נתון.

הילדות שלהם שלובה וארוגה זו בזו לא הייתה עכברונת בלי בּוֹ..

 

אך הם בגרו התפתחו וחשבו שהיא נשארה קטנה, זו רק דוגמא אחת מיני רבות לבעיות שנוצרות.

הרי החיים זורמים וכך בני האדם נפתחים לאנשים ולמקומות אחרים וכך בדיוק הם התנהלו לעיתים, ממרחקים. אף שבמיקום היו קרובים לפעמים היה קל להם להציב מחסומים.

אך בלב שלהם היו שייכים זה לזו. לעולמים?

 

נדמה שאף אחד לא בעדם. המשפחות ואפילו חבריהם הקרובים לא עודדו ולא הסכימו לשמוע על קשר

רומנטי שנרקם אף שזה היה ברור כפי שהשמש זורחת בצהרי היום שהם נועדו.

כולם סיכלו, כי הרי לאלכס מגיע הטוב ביותר ואת העולם עדיין לא ראתה יש עוד דברים שלא חוותה.

הם חטפו בכנף מכה אחר מכה כמה אפשר ליפול ולקום?

הם מוותרים הם חייבים, הם יעשו הכל האחד בשביל השנייה.

 

 

“לא הייתה עכברונת בלי בּוֹ. אלא שכעת אנחנו כבר לא ילדים, כעת אנחנו סתם אלכס ולוקאס.”

 

 

הוא הבטיח שלא יפגע בה שישמור עליה ועליו מכל משמר

אך בסוף היה זה ששבר וגם נשבר.

הוא הפנה לה עורף וגם גב.

הוא גם תמיד אמר שהחיים לא הוגנים ולא תמיד מקבלים את מה שרוצים.

הוא רק לא ידע כמה שצדק.

היא לא שלו יותר השרשרת הוסרה והוחזרה.

נערה חומת עיניים שלו הלכה.

 

החיבור שלנו.

מונח בינינו יחד עם כל הרגעים הגנובים מהעבר שלנו.

 

האם החיבור נשאר עדיין גם ממרחק הזמן?

האם העבר ומה שהיה ימנע מהלב להתמלא מחדש?

והאם זה שיושב בסבלנות בצד יהנה לבסוף מהפרי שקטף?

 

הסיפור מסופר בגוף ראשון , כל פרק מחולק לצד של אלכס ושל לוקאס לסרוגין.

 

 

לסיום:

ספר מרגש שפרט לי על הלב, אהבתי התאהבתי נפצעתי ודיממתי על אהבתם.

בחיים מכשולים רבים ומה ששלך שלך –  בסוף זה ימצא אותך.

אך אל לנו לשבת שאננים ולתת לאחרים לנהל לנו את החיים.

אנו חייבים לחיות את חיינו במלואם ולא במחשבה מה אחרים יגידו או יחשבו.

 

“נדבקתי אליהם כמו מסטיק לסוליה של נעל. בדרך זו או אחרת הם היו האחים הגדולים שלי. אהבתי כל אחד מהם בדרכי. הרגשות היו הדדיים מאוד, הייתי עושה בשבילם כל דבר, וההפך.

היינו החברים הכי טובים.”

 

מחכה לגלות מה יהיה בספר הבא על לילי וג’ייקוב קיבלנו כאן רק טעימה.

 

מומלץ מומלץ סופר דופר מומלץ רק תעשו טובה תכינו קליניקס ביד.

 

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן. 

 

 

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה