אין כמו התקווה מאת טילי קול.

סקירה מאת ענת שדה.

ספר רביעי בסדרת “אין כמו…” ניתן לקרוא כספר בודד.

אני לא מחובבי הסדרה “אין כמו הבית” של טילי קול. שלושת הספרים הראשונים של הסדרה לא השאירו עליי רושם גדול, כשהגיע הספר הרביעי “אין כמו התקווה” לא תכננתי לקרוא אותו אך כשקראתי את תקציר הספר הוא שבה אותי לגמרי. זה לא ספר על חיי הקולג’ כמו שלושת הספרים הראשונים, הספר הנוכחי מתמקד בשני אנשים בוגרים שהאמנות מחברת ביניהם, בחרטות שמכרסמות את הנשמה, באשמה ובקשת סליחה, ובאהבה ענקית שמעניקה תקווה.

אלי פרינס (אליאנה לוסיה) היא אוצרת מוזיאונים שמקבלת הזדמנות נדירה לעבור לסיאטל ולהיות אחראית על התערוכה הראשונה של פסל מסתורי בשם אלפידיו שיצירותיו חדרו לנשמתה.

אלפידיו הוא אמן מיוסר שאכול בייסורים בשל מעשים שביצע בעבר שגרמו למשפחתו לסבל רב ושינה אותם לנצח. כשאלפידיו מגיע לסיאטל כדי לפתוח את תערוכתו הראשונה הוא נאלץ להתמודד לראשונה עם תוצאות המעשים שביצע בעבר, אך העבר מסרב לסלוח לו כל כך בקלות.

נשמתו המיוסרת של אלפידיו נוגעת באלי בצורה שאף איש לא הצליח לגעת בה מעולם. אלפידיו לא נותן לאלי להתקרב לליבו מחשש שיפגע בה גם כפי שפגע בכל האנשים שהיו יקרים לו בעבר, אך אלי יודעת שלמרות החזות המקועקעת והקשוחה שלו, אלפידיו מסתיר נשמה גדולה ופגיעה.

האם אלפידיו ייתן לאלי להיכנס לליבו ולעזור לו להתמודד עם עברו ?

“אין כמו התקווה” הוא ספר מצוין. הלהט בין אלפידיו ואלי הוא מהטובים שקראתי, דמותו של אלפידיו היא מצד אחד קשוחה והרסנית אך מצד שני פגיעה כל כך וגרמה לי להתרגש עד בכי.

אהבתי את האיזון בין הקשיחות של חייו של אלפידיו ובין הרגעים המרגשים יותר בספר, לא הרגשתי שהקיטש השתלט על הספר בשלב מסויים (כפי שהרגשתי בספרים הקודמים) , אהבתי מאוד את הדמויות ואת התחינה של אלפידיו למחילה. התרגשתי והתאהבתי עד כלות.

 

לסיכום, במדד הלבבות הסגולים – 4 לבבות סגולים ומקועקעים

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה