“אין כמו הנפילה” מאת טילי קול.

סקירה מאת מור אסולין.
 
מאז שיצא הספר המיוחד הזה “אין כמו הנפילה” עבר זמן רב, והוא חיכה לזמנו בסיפריה שלי.
 
אני באמת מאמינה שלכל ספר יש את המומנט שלו. 
“אין כמו הנפילה” מתעסק בנושא שאין יותר חשוב ממנו, קבלה עצמית ודימוי גוף נמוך.
 

 
הדמויות הראשיות שהם אוסטין ולקסי שבורים כל אחד בדרכו ויחד הם לומדים לקבל את עצמם כולל הפגמים שעושים אותם מיוחדים ושונים ומושלמים.
הם לא שופטים אחד את השניה, הם מעריכים ומעודדים לשינוי תפיסה,
הבעיה שלא תמיד אנחנו מצליחים לראות את המסר הגלוי לפנינו. אוסטין ולקסי לומדים יחד איך לשמוע באמת את המציאות.
 
הרבה זמן לא קראתי ספר שנוגע בנבכי הנשימה, ספר שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות ולראות את ההשתקפות שלו בעלילה.
 
סיפור מיוחד, עלילה שהנושאים בה חשובים. נושאים שמקבלים במה לקהל רחב.
דמויות שנכנסות לעמקי הלב.
 
ספר בוגר, מכיל, מלמד בצורה אחרת.
במדד הלבבות הסגולים, אני ממליצה מעל ל5 לבבות.
זהו ספר שכולנו צריכים לקרוא ולהחכים איתו,
כי לפעמים הכוכבים שנוצצים, הם נוצצים כדי שנשים לב לזה שהם צריכים שמשהו יושיט להם יד לעזרה, לחיבוק, לאהבה ולקבלה.
 
תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה