אין כמו הבית, אין כמו רום מאת טילי קול.

סקירה מאת איה אבראהים.

 

בתור אחת שאוהבת פוטבול אמריקאי, התלהבתי לקראת הדואט הזה. עזבו שהסופרת הביאה לי את הסעיף עם הנבחרת אותה היא אוהדת…אבל, לענייננו

 

לדעתי הכי קשה וכואב בעולם זה להרגיש בודדים.

בדידות היא דבר מכוער..מכלה..

אתה מוקף אנשים אך עמוק בפנים…אתה לבד.

תאמינו לי, אין גרוע מהתחושה הזו, הריקנות הלופתת.

אתה מרגיש שאתה נשאב אל תוך חור שחור של כלום..של לבד.

 

כאלה הם מולי ורום.

 

מולי יוליה שייקספיר.

היא באה ממשפחה עניה, גדלה לבד ואיבדה לאט לאט את כל האהובים עליה.

התוודעה למערכת האומנה.

נקודת האור הייתה המוח החד והחריף שלה. היא חכמה! סיימה את התיכון שנה לפני כולם ובכך התקבלה ללימודים בלא פחות מאשר באוקפסורד!

אוקספורד? כן, הבחורה המדהימה שלנו היא בריטית וזה אומר שבנוסף למוח החריף, הגזרה היפה, הפנים המתוקות והעיניים החומות זהובות יש לה מבטא הורס!

ואנו פוגשים בה באלבמה, ארה”ב. שם היא נמצאת בתור עוזרת למרצה שלה במסגרת תוכנית לימודים לתואר שני בגיל 20!

 

ביום הראשון ללימודים היא נתקלת ביחס מחפיר מצד כלבת בית הספר העשירה, שלי בלייר, ומי שעוזר לה אחרי אותה אפיזודה הוא לא אחר מאשר רום.

 

“הוא התקרב אליי באופן אינסנקטיבי, כאילו אני כוח הכבידה שמושך אותו אל האדמה”

 

רומיאו “הקליע” פרינס.

הלוא הוא הקוורטרבק של נבחרת הפוטבול של האוניברסיטה, הקרימזון טייד. כולם קוראים לו רום או הקליע שזה כינוי שדבק בו בשל כישרונו בתור קוורטרבק על המגרש.

הוא חתיך, הוא בנוי היטב, הוא עשיר, יהיר, לא מתחייב, בליין וזורה אימה על כל מי שמעז לסתור אותו או לעמוד בדרכו. הוא חולה שליטה.

אבל…לכל דבר יש סיבה.

 

הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטה של מולי בספר הראשון. הכתיבה יפה, זורמת וקלילה. אהבתי את ההתנצחויות בין רום לבין מולי, הם פשוט קורעים. אהבתי שהיא בעלת חוט שדרה ושהיא עומדת על שלה. שניהם פשוט גרמו לי להתאהב בהם!

 

השניים מתוודעים זה לעולמו של האחר. הם מתקשים להוריד הגנות ולאפשר לשני להיכנס פנימה כי החשש רב, הלב עומד בפני סכנת שברון. כל אחד מהם בורח למקום הטוב שלו, מוצא עוגן בנקודת החוזק שלו ומנסה לפצות על החולשות וחוסר האונים בשליטה בדברים שהוא טוב בהם.

 

והאהבה היא המפתח לכל. סיפור אהבתם של רום ומולי היה ממש מקסים, משעשע ומחמם את הלב ובהחלט מרגש. תוסיפו לזה את התיבול של משחקי הפוטבול והלחץ לקראת הדראפט (גיוס לליגה הלאומית) ובכלל יש קסם.

אך היא הטריגר לדברים שליליים כשהיא מתנגשת עם אינטרסים כלכליים ותוכניות מובנות וקבועות מראש.

 

מה שאהבתי בעיקר היה זה שהסופרת נגעה בנושא מאוד חשוב שהוא תמיכה והכלה. ברגע שאתה חי עם אנשים שאיכפת להם ממך אתה תצמח להיות אחרת מאחד שלא. למשפחה ויחסים בין אישיים יש חשיבות עליונה פה.

 

“ההישג הגדול ביותר אינו לא להיכשל לעולם, אלא להתרומם אחרי שנפלת.”

 

אהבתי את דמויות המשנה בסיפור ובמיוחד את אלי, חלקן שעשעו, חלקן הרגיזו אותי וממש תיעבתי את הוריו של רום! עצוב לי לראות שאנשים מסונוורים מכסף ושמים אותו מעל לרצונותיהם ורגשותיהם של אנשים. זה שיש לך מעמד גבוה וכסף, לא שם אותך מעל לאנשים אחרים. אתה בנאדם בדיוק כמוהם.

 

עצוב לי לקרוא על חיים קשים בבית לא אוהב.

החלטתם להיות הורים? בא לכם בהפתעה והחלטתם לשמור את ההיריון? אימצתם?

יופי! תאהבו את הילד הזה. תנו לו להרגיש אהוב. רצוי. שאתם גאים בו. שאתם שם בשבילו ללא תנאי. שתתמכו עם ולמרות הכל. שתכוונו, תחנכו, תייעצו, תכילו ותאהבו אותו תמיד כי בראש ובראשונה אתם אלה שהחלטתם להכניס אותו לחייכם ולא ההפך.

 

לסיכום, סיפור קולג’ קליל, מקסים, על משפחה, אהבה, מגננות, כאב, אובדן ורצון בעתיד טוב. הספר השני מסופר מנקודת מבטו של רום ושם נסגרו לי כמה פינות מהסיפור עצמו ואז קיבלתי הצצה אל חייהם הלאה.

 

“כל מה שאני רוצה זה אותך. את ה’יום אחד, שלי.”

 

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצוכאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה