אין כמו הבית, אין כמו רום מאת טילי קול.

סקירה מאת מור אסולין.

“אתה לא יכול לחיות את החיים שלך בשביל אנשים אחרים, רום. אתה חייב לעשות דברים שאתה רוצה, להגשים את החלומות שלך בכל דרך שאתה רוצה לעשות את זה”.

 

אם יש משהו שגדלתי עליו הוא המשפט הזה.

תמיד חינכו אותנו בבית להגשים את עצמנו, לעשות כל מה שאנחנו חפצים לעשות.

והציטוט הזה בספר פשוט הזכיר לי את ההורים המיוחדים שלי.

 

לאט לאט עם התקדמות הקריאה אני מבינה שלא כולם זכו בהורים מושלמים, שדואגים לילדים שלהם.

מראים להם אהבה ובעיקר תומכים בחלומות של ילדיהם.

 

מולי יוליה שייקספיר היא ילדה מחוננת שנשארה לבד. בכל שלב חשוב בהתפתחות שלה מישהו יקר נלקח ממנה. היא לומדת בדרך הקשה “אם אין אני לי, מי לי”.

כל העצב שמלווה אותה מקבל מקום מועט ברגע שהיא פוגשת ברומיאו פרינס.

 

רומיאו פרינס שהמעטפת החיצונית שלו כל כך מושלמת, לרגע לא גורמת לקורא להבין כמה הוא שבור מבפנים. כמה הוא חסר ביטחון לאהבה שמעריפים עליו.

הוא לא יודע מה זה להיות נאהב ורצוי.

 

רומיאו ומולי יחד סוללים דרך חדשה.

דרך שבה כל אחד מהם מתמודד עם הפחדים שלו.

הם מוצאים מקום בטוח בין זרועות האחר.

 

“מולי, בית זה לא מקום. זה לא מדינה או עיירה או בניין או רכוש. בית הוא כשאת נמצאת עם החצי השני של הנשמה שלך, האדם שחולק את הצער שלך ועוזר לך לשאת את נטל האובדן. בית הוא עם האדם שלמרות כל התלאות לא מוותר עלייך לעולם וגורם לך אושר נצחי”.

 

הציטוט הזה ממש מתאר את היחסים של רומיאו ומולי.

שניהם חזקים, שניהם מיוחדים, הם תומכים אחד בשניה, מעודדים להגשים חלומות, ולא לוותר על עצמם.

 

“אין כמו הבית” מסופר מנקודת מבטה של מולי, אין ספק ששניהם קיבלו מקום מיוחד בלב שלי.

 

ישנם ספרים שהפחד שאספיילר משהו ממש מרתיע אותי. ואני נמנעת מלפרט יותר מידי.

 

אבל את הדואט הזה בלעתי מהר, וכל כל נהניתי, היו רגעים שממש התעצבנתי מדרך מסויימת של מולי, אבל בשיחה עם חברה הבנתי, את הנקודה של טילי.

 

שינוים הם קשים, לפעמים אנחנו כל כך  מתגוננים מפני כל דבר המנגנון הקבוע שלנו לא מצליח לשנות את עצמו. והשינוי לעשות משהו שלא מוכר הוא קשה, והוא דורש עבודה.

 

שמחתי לראות שמולי אכן עושה שינוי.

 

“אין כמו רום”, בעצם נותן לנו הצצה לנפש הפצועה ולמחשבות של רומיאו.

אנחנו מקבלים עוד קצת ממולי ורום.

 

אין ספק שצמד הספרים האלו באמת מיוחדים, כי טילי קול פשוט שפכה את  הנשמה שלה.

 

היה קשה לי במעט לקרוא את הספר השני בדואט בגלל שהיה לי את שניהם  יחד, אך אין ספק שאם הייתי מתמהמהת איתו טיפה הייתי מתענגת עליו יותר.

 

“ההישג הגדול ביותר אינו לא להיכשל לעולם, אלא להתרומם אחרי שנפלת”.

 

ציטוט זה באמת מסכם את התובנות הרבות שהסיפור של מולי ורום מציגים לנו.

המון תובנות על חוסן נפשי, על אהבה, על הנאמנות לטוב לרע, על הכלה שלפעמים לא תמיד פשוטה.

 

חברים לרוב החיים מציבים לנו קשיים רבים, מכשולים רבים, לפעמים זה מעצבן ומוציא מאיתנו צד רע ולפעמים מוציא צד טוב.

אבל בואו נמצא את המקום הזה שעושה לנו טוב, את האדם שיכול להוציא הטוב מאיתנו, ויחד נמשיך לחייך לעולם גם כשקשה.

 

“יש בעולם דברים רעים. הם ישגעו אותך לפעמים. אחרים יגרמו לך לפלוט קללה. כשאתה אוכל את הקשה שבלחם החיים, תן שריקה במקום קיטורים, וזה ישנה את הדברים לטובה. ותמיד תסתכל על הצד הטוב בחיים…”

 

ממליצה באהבה רבה.

בוקטיק עשו עבודה טובה בבחירת הדואט הזה.

התרגום והעריכה פשוט שאפו.

 

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה