דבר העורכת

“אני מראה לך איפה המגדלור, גטי. נותן לך מוצא. את צריכה להחליט אם את רוצה להיכנס לסערה שלי לפני שהיא עוברת או ללכת לחוף מבטחים.” (מתוך הספר להוריד הילוך).

 

אחח רומנטיקה תמיד מחממת את הלב ואת הבטן.

מעבירה בנו קשת של רגשות, מחשבות ולפעמים גם אכזבות.

אהבה סוערת, סקס פרוע, שתי דמויות שלוקחות אותנו למסע מטורף בין המדפים.

 

בתוך מערבולת ספרים בז’אנר שחלקם אהובים, חלקם פחות וחלקם שנויים במחלוקת. אנחנו בוחנים את העולם הזה של רומנטיקה מכמה בחינות. הרי זה לא אך ורק הספר, הטקסט הכתוב, לא.

זה הרבה יותר עמוק מזה. זה מתחיל מכותר, כריכה מושכת או שלא, ואז המלל. דמויות. סצנות. סיטואציות. מוסר נגד חסרונו, כאב כנגד נוחות. שמחה ואושר כנגד בדידות ואומללות. כל ספר מוציא מאיתנו תגובות ומחשבות ולעיתים רבות, אף יוצר אסוציאציות. זה היופי. מלל כתוב זורק אותנו אל תוך בליל של רגשות ומחשבות.

אבל תמיד אני חושבת מה קורה בין השורות. בין האותיות?

תמיד מחפשת את המעבר.

אני לא יכולה להגיד שמכל ספר בזאנר אני מקבלת מעבר אך עם זאת יש המון ספרים שגורמים לי לכל כך הרבה שאלות, תחושות.

תמיד אני מנסה להבין לאן אותו הספר לקח אותי ומה הוא עורר אצלי.

 

בפינת העורכת שלי, אעלה תהיות, שאלות, ספרים,  רומנטיקה, זוגיות… בעצם למה שאגדיר?

נדבר על הכל.

ברוכות הבאות לכתב העת שלנו בכלל ולפינת העורכת שלי בפרט.

הולך להיות מעניין, כייף והכי חשוב, רומנטי בטירוף.

 

גלית.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים