אדמונית מאת טרין פישר.

סקירה מאת יפעת ארניה.

#ספר שני מתוך טרילוגיה- קדם לו “תחמנית”

“שנאה היא רגש כביר.

היא לוהטת ואכזרית כמו אש.

היא מתחילה לבעור ולשרוף את ההיגיון שלך

עד שלא נותר ממנו דבר פרט לאפר.

היא ממשיכה לאנושיות שלך,

לשונות לוהטות מכות בכמה סיבים שנותרו לתמימות,

עד שהם נמסים זה בזה והופכים למשהו מגעיל.

ואז,

בהרס הזה, שהוא מה שהיית,

שנאה שותלת זרעים של מרירות.

הזרעים צומחים לצמח מטפס והצמח חונק את כל מה שנקלע בדרכו.”

 

אוווו,

איך חיכיתי כבר לקרוא את ההמשך של תחמנית.

נכון,

עבר זמן מצאת הספר הקודם,

אבל ההמתנה בהחלט השתלמה.

אאחל לנו שהספר האחרון בטרילוגיה,

יצא מהר יותר מהנוכחי.

לטרין פישר יש בהחלט כתיבה גאונית.

היא כותבת באופן מתריס ועם לא מעט פלפל.

למי שצריך רענון…

בתחמנית הכרנו את אוליביה, שהייתה דמות מניפולטיבית ותחמנית.

כשהייתה בקולג’ הכירה את כיילב אשר לימים היה לבן זוגה.

אך טעות גדולה בעברם גרמה לקרע אדיר ביניהם והם נפרדו.

כיילב עבר תאונה קשה וזיכרונו נמחק.

אוליביה עשתה דברים לא פשוטים כדי לחזור אל חייו.

למי שזה לא מספיק,

מצרפת קישור לקריאת הסקירה המלאה

https://www.facebook.com/342209853218789/posts/409360983170342/

 

הספר הזה מתמקד בליאה, האדמונית.

בהתחלה בעיקר אהבתי לשנוא אותה

ואחר כך…למדתי לרחם.

היא אחת שפשוט מלקטת פירורי אהבה.

מנסה בכל כוחה להתחבב על סובביה…

אך לרוב, לשווא.

כשמשהו לא מסתדר לה היא מתפרקת,

מחמיצה פנים ומשתגעת.

בפירוש מאבדת את זה.

היא חסרת ביטחון עצמי באופן משווע.

הוא לידה, מנשק את רקתה,

מלטף את זרועה

אבל היא….עדיין בתחושה של כמעט קנאה כי….

היא עושה טעויות על גבי טעויות.

כאלה אפילו בלתי נסלחות.

היו כאלה טעויות ששאלתי את עצמי…באמת?

איך אתה לא עוזב?

איך היא לא משלמת את המחיר?

היא עשתה מספר דברים עם תוצאות הרות גורל.

כאלה שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה..

היא בהחלט הייתה מוכנה לעשות הכל כדי שבעלה יישאר שלה.

היא התנהגה בהחלט כמו מפונקת שהגיע לה הכל.

זו הייתה אהבה של התמכרות.

היא הלכה על חבל דק בין ביצ’ית אטרקטיבית לבין פסיכופטית עם קבלות.

היו מקרים שהיא הייתה פשוט חסרת רגשות.

כשלמדתי להכיר את אימה של ליאה…הבנתי…

היא בהחלט אישה ביקורתית,

אשפית אומנות המירמה.

היה שם מרמור… שנאה….

 

מה עם כיילב אתם בטח שואלים…

הוא פינק אותה מכל כיוון.

היא קיבלה את הרכב היקר ביותר מכל חברותיה,

אבל הוא הרגיש לה כמו כלא יקר.

הוא היה מקסים, סלחן, מעודד..

אבל אז…..

‘העסק’ בהחלט יצא לפעמים משליטה.

 

כיילב אחד שמאמין כי ‘צלקות צריכות להישאר במקום שבו הגורל הניח אותן’

ומה דעתכם?

הוא צודק או שפשוט צריך להסירן?

היא טען גם כי ‘אהבה אינה הגיונית

אתה מתאהב כמו נפילה.

ואז אתה תקוע.

אתה מת באהבה יותר מאשר חי בה’.

‘שהאהבה היא תשוקה ותשוקה היא ריקנות

מה אתם חושבים?

האם ליאה לא ראויה להיות נאהבת?

האם עדיף להסתובב תמיד סביב האמת ולמצוא קשר כלשהו?

האם החיים הם פשרה?

או בכלל סוג של משחק, מלחמה?

האם יש בכלל תשובה למציאת אושר?

זהו המלצה חמה

אני אהבתי מאד

 

עכשיו תורכם   הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה