אדמונית מאת טרין פישר.

סקירה מאת מלכה מזרחי.

ספר שני בטרילוגיית אהוב אותי בשקרים.

“אהבה אינה הגיונית. אתה מתאהב כמו נפילה. ואז אתה תקוע. אתה מת באהבה יותר מאשר חי בה.”

 

טרין פישר היא פשוט גאונה מהסוג המשובח ולמה אני אומרת זאת? בשל היכולת שלה להעביר מסע רגשי שלם דרך דמות שלא אהבת בספר הראשון ואת לא יודעת מה את מרגישה כלפיה בספר השני אבל את מבינה שזה לא קשור לאהבה ושנאה אלא נטו לתחושת החופש שניתנת לך בבחירת צד.

 

הסדרה ‘אהוב אותי בשקרים’ מציגה בכל ספר נקודת מבט של דמות אחרת בתחמנית זו אוליביה קספן (אני מתה על הדמות שלה), פה באדמונית זו ליאה סמית’ ובספר האחרון הגנב זה כיילב דרייק (וואי איך אני מחכה לו!!!).

אז אתחיל ואומר שספר שלם מנקודת מבטה של האדמונית שלא אהבתי מתחמנית קצת עורר בי חששות אבל התגברתי חחח והספר הוא וואו. ביג וואו.

 

הספר ‘אדמונית’ מהווה המשך ישיר של הספר ‘תחמנית’ בו נפרדו דרכיהם של כיילב ואוליביה וליאה פועלת ככל יכולתה כדי לגרום לכיילב לא לעזוב אותה גם במחיר של להיכנס הריון וכך משיגה את מה שהיא רוצה בחיים, נשואה לגבר שהיא אוהבת ואמא לילדה.

אך הנישואים הם לא ממש מחויבות נצחית, עם עבר והווה המלאים בסודות ושקרים, והאישה האחרת שתמיד נמצאת איכשהו ברקע הכול לא צפוי.

כמה רחוק ליאה תלך כדי לשמור על מה שגנבה? ובאיזה מחיר?

 

ליאה היא שחקנית נוספת במשחק השקרים של כיילב ואוליביה.

הסיפור מעניק תמונה שלמה של ליאה מילדותה ועד ההווה ששופך אור על מיהי באמת וכולל את מערכת היחסים המורכבת בינה לבין כיילב .

האהבה של ליאה אובססיבית ברמה כזו שהיא לא רואה דבר חוץ ממושא אהבתה, היא מנותקת מכל הסובב כולל הילדה שלה, כל הזמן בתחפושת כדי להיות נאהבת.

הקנאה שלה מטורפת, החוצפה, השנינות,  הנחישות, הדבקות במטרה מתוארת במחשבות שלה לפרטי פרטים ולא תמיד בצורה מחמיאה.

 

“אני הייתי המובחרת שבמובחרות: הגודייבה, המזראטי, היהלום הבוהק המושלם. אני יכולה לשפר לכל אחד את החיים — בייחוד לגבר הזה.”

 

כיילב ממשיך להיות דמות בלתי נשכחת, מושכת ובעיקר בעלת קונפליקט תמידי.

זה היה יפה לראות אותו מנקודת מבט שונה גם אם זה נטו מהעיניים של ליאה והבחור הזה מתגלה מעט שונה ממה שחשבת, לא פראייר, אדם שיודע לשחק את המשחק.

 

“הוא היה שקרן. הוא היה גנב.”

 

הספר הוא באמת פנומנלי ומסקרן, השילוב של העבר עם ההווה, גורם למסתורין להתגלות, לשאלות להיענות, להבנת הדמויות בשלמות ויתרה מזאת להפיל ולהרים אותך באותה נשימה, זה מופלא!

 

אני ממש מחכה לספר השלישי ‘הגנב’ וכולי תקווה שיהיה סוף טוב לאוליביה וכיילב כי בינינו זה לגמרי הסיפור שלהם.

 

לסיכום, ‘עיניים הן שפת הסימנים של המוח. אם תסתכלי עליהן היטב, תראי את האמת’ –  ואני מוסיפה שהעיניים הם המראה הנקייה של שקיפות הנשמה.

ספר מושלם! מומלץ ביותר!

 

נ.ב

 

מה הקטע של ליאה עם הקפואים??? מתה לדעת אם זה עובד…חחח

הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

 

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה