אני אפתח את הסקירה באמירה שאני עדיין חלוקה מאוד על הספר הזה.

אהבתי ממש את הספרים הקודמים בסדרה וכנראה שבאתי עם ציפיות מאוד גבוהות, קצת התאכזבתי אבל בסך הכל הספר היה טוב מאוד. מצד אחד אהבתי את הספר, אך מצד שני היו גם הרבה דברים שגרמו לי לרצות לסגור את הספר.

אבודה מאת ליליאן סלמה נחום.

סקירה מאת מעיין יחיאלוב.

 

אני אפתח את הסקירה באמירה שאני עדיין חלוקה מאוד על הספר הזה.

אהבתי ממש את הספרים הקודמים בסדרה וכנראה שבאתי עם ציפיות מאוד גבוהות, קצת התאכזבתי אבל בסך הכל הספר היה טוב מאוד. מצד אחד אהבתי את הספר, אך מצד שני היו גם הרבה דברים שגרמו לי לרצות לסגור את הספר.

 

קצת על הספר-

אבודה הוא רומן המתאר משולש אהבה של גבר ושתי נשים – אלכס וטיאנה. ברונו הוא הקאפו האכזרי של וגאס.

אלכס כבר מנערותה אהבה את ברונו וחיפשה בכל מפגש ליצור מגע ביניהם, לשוחח ולנסות למצוא חן בעיניו. אך ברונו מצדו רואה אותה תמיד כבת של לורנזו הקאפו של ניו יורק ולא יותר מזה. עקב זה הוא תמיד מתייחס אליה כידידה בזמן שהיא רוצה יותר.

באותו זמן טיאנה זונחת את חלומותיה ומגיעה למלון של ברונו כדי לנסות להבין מה קרה לאחותה. דווקא כאשר היא מנסה להתרחק מברונו היא מתאהבת בו.

הבחירה של ברונו מורכבת, מצד אחד ישנה אלכס שכולה אש ותמרות עשן, ומצדו האחר נמצאת טיאנה בחורה צעירה ותמימה.

שתיהן “נלחמות” על ברונו הקאפו של וגאס בדרך שלהן.במי הוא יבחר ?!

“הסכנה מתחילה כאשר מאבדים את הפחד”.

 

אלכס –

היא הבת של נינה ולורנזו. נסעה לישראל לשרת בצה”ל כדי להתרחק מאהבתה לברונו ובגלל רצונם של הוריה שרצו להרחיק אותה ממנו. בסופו של דבר היא מחליטה לחזור לארצות הברית כדי לגרום לו להתאהב בה. היא מאוהבת בברונו כבר שנים והיא מאמינה שהוא יהיה שלה (היו כמה קטעים בהתחלה שפשוט היה נדמה לי שאני קוראת על הופ מללא פחד, כאילו היא מחקה את הופ כשנלחמה על אנדרה).

היא משדרת אומץ ויש לה ביטחון עצמי בקילומטרים. יפהפייה, סקסית ונועזת. למרות החיצוניות שלה והעובדה שגדלה כנסיכה במשפחת טורנטיני היא טובת לב שעוזרת לאחרים ומתנדבת בבתי תמחוי וזה גרם לי להתאהב בדמות שלה.

 אהבתי את הדמות שלה ממש למעט קטעים בודדים ! אהבתי במיוחד את זה שהיא לא מפחדת לעמוד על שלה גם מול אבא שלה. היא רוצה את ברונו והיא נחושה להשיג אותו, גם אם כולם מייעצים לה אחרת.

הרגשתי שהיה חסר לי עוד פרקים מאלכס, כאילו ניסו לדחוק אותה לצד בספר וחבל כי היא לדעתי היא מעניינת ומסקרנת וציפיתי לראות עוד עליה.

 

 

ברונו –

הוא הקאפו של לאס וגאס. גבר עשיר עוצמתי, קשוח ומפחיד בטירוף !

אם זאת הוא חתיך למרות הצלקות שלו, הצלקות שלו הן יותר נפשיות מפיזיות. הוא מתמודד עם שדים משלו ולא מעוניין להתמסר לאהבה, רק לילה אחד וכבר עובר לבאה בתור.

טיאנה ואלכס מעניינות אותו כל אחת בצורה שונה, באלכס הוא אוהב את הנועזות, החוצפה והסקסיות שלה. ובטיאנה הוא אוהב את התמימות.

הוא עצבן אותי במלא דברים ! לפעמים זה היה טוב ולפעמים לא. היה לי ממש קשה עם זה שאין לו בעיה להשפיל נשים, לבגוד. אחד מהדברים היה סצנה שברונו משווה את אחת הבנות למברשת שיניים ! ההשוואה פשוט עצבנה אותי. בסופו של דבר, אהבתי ולא אהבתי אותו. עד סוף הספר יש בינינו יחסי אהבה – שנאה.

 

טיאנה –

היא מקבלת את הבשורה הקשה מכל, אחותה האהובה מתה ואין גופה או עדים. היא נחושה למצוא אותה, חיה או מתה ולדעת מה קרה שם. היא בחורה צעירה ותמימה שמגיעה לווגאס, עיר החטאים ובמיוחד למלון של ברונו כדי להתחיל בחיפושים אחר אחותה. היא לא יודעת שברגע שדרכה במלון ומתחילה בחיפושים גם היא נתונה בסכנה.

חלומה הגדול הוא להיות זמרת, אך החלום הזה נגדע עקב הטרגדיה הזו.

לפני הטרגדיה היא הייתה שנונה ומצחיקה ולאחר מכן כבויה. בחלק קטן מהספר אהבתי אותה ובחלק הגדול ריחמתי עליה. היא פשוט לא הרגישה לי מיוחדת. הדמות שלה הייתה פרווה בשבילי, מנסה להיות מישהי היא לא. לא אהבתי בה את העובדה שהיא ידעה שברונו יוצא גם עם אלכס והיא עדיין המשיכה לצאת/ לשכב איתו, זה הרגיש לי בגידה. בעוד שאלכס לא ידעה מול מי היא נלחמת על ליבו של ברונו, טיאנה ידעה ובשבילי זה הוריד לי מהדמות שלה שהיא בחרה להיכנס למערכת יחסית המוזרה הזו.

גם איתה היו לי יחסי אהבה- שנאה, או יותר נכון להגיד אדישות במקום שנאה.

“ברונו הוא רוצח, סוחר בנשים, סמים וכלי נשק, האלוהים של לאס וגאס והמוות שלי”.

 

הייתי רוצה עוד כמה פרקים מהחלק הסופי של הספר. אהבתי את הבחירה, את מי שבסופו של דבר נשארה עם ברונו ורציתי לפחות עוד כמה פרקים עליהם כדי שהסוף יהיה לי מושלם.

בדרך כלל אני לא אוהבת ספרים עם משולשי אהבה, כי תמיד אני מתחברת לדמות מסויימת ובסופו של דבר היא הדמות שנפגעת. היו ספרים בודדים בסגנון הזה שאהבתי. פה הסגנון של העלילה נגע ולא נגע בי, כן התחברתי למשולש האהבה המוזר הזה אבל חצי מהספר הרגשתי כאילו גורמים לי בכוח לשנוא דמות אחת ולאהוב אחרת. כן יש דמות אחת אהבתי יותר, למרות כמה דברים שלא התחברתי אצל שתיהן.

הפרקים כתובים בגוף ראשון מנקודת מבטם של כל הגיבורים הראשיים – אלכס, טיאנה וברונו. אהבתי את זה ממש כי זה גרם לי להבין את כל מעשיהם של הגיבורים.

הכתיבה של ליליאן כמו תמיד מהממת וסוחפת, וקשה להוריד את הספר מהידיים ! כן קראתי אותו תוך יום אבל עדיין ציפיתי מליליאן לקצת יותר בספר החמישי במאפיה. עם המשך העלילה והדמויות היו לי קצת הסתייגויות, אבל בסך הכל אפשר לומר שנהניתי מהקריאה.

הכי חשוב שנהניתי מהבחירה הסופית של ברונו.

הבנתי שיש עוד ספר על הדמות שאהבתי אז מקווה שבספר הבא של הסופרת אהנה יותר .

הספר מומלץ מאוד למי שאוהבת רומן פשע !!!

 הסתקרנתן? לקריאת הפרק הראשון ולרכישה לחצו כאן.

תגובות אחרונות
הרשמה לעדכונים

השארת תגובה